אא) [סעיף א'] כל ח' ימי חנוכה גומרין את ההלל. והטעם משום דחלוק בנרותיו כל יום חלוק משלפניו והרי הוא כחג שחלוק בקרבנותיו. ועוד טעם אחר לפי שהנס נתחדש בכל יום. ועוד שהרי קוראים בנשיאים ובכל יום נשיא שלו חלוק משל חבירו א"כ כל נשיא צריך לגמור ההלל על קרבנותיו ואין ראוי לחדש קריאה בלא קריאת ההלל. ב"י. לבוש:
בב) שם. גומרין את ההלל. ואחר ההלל אומרים חצי קדיש ולא קדיש שלם שכיון שאין בו מוסף מניחים הקדיש שלם (ר"ל תתקבל) עד אחר סדר קדושה כמו בשאר ימי החול דביום שיש בו מוסף אומרים קדיש שלם אחר ההלל על התפלה הראשונה כדי שיאמרו אח"כ ג"כ קדיש שלם על תפלת מוסף משא"כ הכא. לבוש:
גג) שם. גומרין את ההלל. יחיד שהתחיל לגמור ההלל בחנוכה ולא בירך קודם יברך באמצע במקום שנזכר ויסיים על הסדר וברכת לגמור אין פירושו דצריך לגומרו אלא לגמור הוא לשון קריאה כמ"ש ז"ל ויכול לברך במקום שנזכר. הרב החסיד מהר"י מולכו ז"ל בתשו' כ"י סי' ע"ו. ברכ"י או' א'. ובעיקר דיני הלל כבר נתבאר לעיל סי' תרמ"ד וסי' תפ"ח וסי' תכ"ב יעו"ש:
דד) שם. גומרים את ההלל. ולענין אם אומרים הלל בבית האבל בחנוכה כבר כתבנו לעיל סי' קל"א אות ס"א דהסכמת אחרונים שיאמרו דלא כהפר"ח וגם האבל בעצמו יש לאומרו כמ"ש המחב"ר בסי' זה משום דהוא מצוה מד"ס ומברכין לגמור והאבל חייב בכל המצות יעויין שם. ומ"ש ח"א כלל קנ"ד אות מ' וא"כ משמע שהאבל לא יאמר אפי' בחנוכה והב"ד מ"ב אות א' זהו לדברי המ"א שכתבנו שם אבל דעת האחרונים אינו כן כמ"ש שם וכמ"ש המחב"ר באו' הנז' לדחות סברא זו מכמה טעמים יעו"ש:
הה) אבל בשחרית אין מתפלל דיש הלל הא ערבית מתפלל דמתפלל בר"ח ג"כ ערבית וחנוכה לא עדיף בזה מר"ח. מש"ז. מ"ב אות א' ועיין לעיל סימן תקפ"א אות ל"ג דשם מבואר ענין זה באורך יעו"ש:
וו) שם הגה. וכל שמונת ימי חנוכה א"א תחנון וכו' גם בערב חנוכה במנחה. נראה דס"ל דבערב חנוכה אומרים תחנונים בשחרית. ועיין בס' מעין גנים שכתב שיש מקומות שנוהגין שאף בשחרית א"א תחנונים והביא ראיה למנהג זה ואין ראייתו מכרעת כמו שנראה למעיין שם דכ"ג ע"א יעו"ש. י"א בהגב"י. רו"ח או' ב':
זז) שם בהגה. א"א תחנון וכו' וגם א"א אל ארך אפים (בב' וה') וק"ו והוא רחום. לבוש. וכן א"א יה"ר אחר ס"ת. מש"ז. ועיין עוד מזה לעיל סימן ת"ך סעיף ב' ובדברינו לשם בס"ד:
חח) וכתב הכלבו א"א שיר מזמור לאסף לפי שהן כעין יו"ט אחר שאומרים בו הלל ויש מקום שאומרים במקומו מזמור שיר חנוכת וכו'. ופה פראג נוהגין לומר שיר מזמור לאסף וכו' ונ"ל דמדמו לפורים שכתבתי בסי' תרצ"ג דהכלבו כתב שא"א ואפ"ה נהגו לומר וסומכין על מ"ש התו' ומ"מ י"ל דשאני פורים דיש בה מפלת עמלק אבל מלחמות יונית לא הזכיר. א"ר אות א'. ומזה יש ללמוד שיר מזמור לאסף אומרים בל"ג בעומר וט"ו שבט וט"ו באב רק ביום שאומרים הלל אין אומרים אותו. מש"ז: