אא) [סעיף א'] אתרוג בשביעי אסור. ואפי' לאחר שיצא בו דלכל יום שביעי אתקצאי. ב"ח. מ"ב או' א':
בב) שם. אתרוג בשביעי אסור. באכילה כמ"ש לעיל סימן תרנ"ג אות א' יעו"ש:
גג) שם. שהרי הוקצה לכל שבעה. כתב הט"ז סק"א שאפי' ביום ראשון קודם שנטלו למיפק ביה יש בו איסור מוקצה דכיון דהכינו ביה"ש לצאת בו למחר תכף אסחי דעתיה מיניה יעו"ש. אבל המט"י כתב להשיג על דברי הט"ז הנז' דהא ק"ל הזמנה לאו מילתא היא ומיקרי הזמנה כל זמן שלא עשה גוף המצוה יעו"ש וכ"כ להשיג המאמ"ר אות א' והלכה ברורה והמש"ז אות א' והלב"ש וכ"ה דעת הש"ע לעיל בסי' תרנ"ג סעי' ב' יעו"ש ובדברינו לשם:
דד) שם. שהרי הוקצה לכל שבעה. ואם הפרישו ליום אחד אינו אסור אלא ליום אחד בלבד עד הלילה. מ"ב אות ג' ועיין לקמן סעי' ב':
הה) שם. ובשמיני עצרת מותר. ולא אמרינן מגו דאתקצאי לביה"ש אתקצאי לכולי יומא דהא ביה"ש גופא לא נאסר אלא משום ספק יום שעבר. תו' והרא"ש. מ"א סק"א. והא דלא תיקנו בלולב ליטול בשמיני מספק כמו בסוכה עיין לקמן סי' תרס"ח אות ט':
וו) שם. ובחו"ל אסור אף בשמיני. וטעמא משום דאי שרית ליה אתי למימר דלא מספקי בז' כלל אלא ודאי ח' ולא ישמע לנו לישב בסוכה. ב"י בשם הר"ן. לבוש:
זז) שם. אסור אף בשמיני. עיין בט"ז סק"ב שכתב שאם נפסל יש להקל בשמיני אבל בנתיב חיים חולק עליו וכ"כ בחי' הריטב"א להחמיר והביאו המאמ"ר או' א' ותמה על הא"ר או' א' דמסיק הלכה למעשה דמותר ליהנות מאתרוג שנפסל יעו"ש. וכ"כ החמ"מ אות ב' להשיג על דברי הט"ז הנז' וכתב דלמאן דגזר אתרוג אטו סוכה אף אם נפסל אסורבח' יעו"ש. ובלא"ה אנן ק"ל כפסק הש"ט שאוסר וגם כי כן נראה דעת מור"ם ז"ל מדלא פליג וע"כ אין להקל:
חח) שם. ואפי' חל להיות באחד בשבת. ולא אסרינן ליה מטעם הכנה כיון שכבר היה בעולם ולא נעשה בו מעשה. יש"ש פ"ד דביצה סימן ה' והרא"ש. מ"א סק"ב. ור"ל דוקא ביצה שלא היתה בעולם ונעשה בה מעשה שנולדה בשבת זהו מיקרי הכנה משא"כ הכא שלא נעשה בו מעשה לא בידי אדם ולא בידי שמים אלא הדבר בא ממילא על ידי הזמן לא מיקרי הכנה. מחה"ש:
טט) שם. ויש אוסרים בחל להיות באחד בשבת. משום דס"ל שגם בזה יש הכנה דכיון ששבת סמוך לפניו אין שבת מכין ליו"ט. לבוש. מיהו לעת הצורך יש להקל. א"ר אות ב' מ"ב אות ו':
יי) [סעיף ב'] ואוכלו למחר. ולא אמרינן בכל אחד מגו דאתקצאי לביה"ש אתקצאי לכולי יומא דכיון דהפריש ז' אתרוגים לז' ימים הרי הוא כמתנה בפי' שאינו מקצה אותו אלא למצותו. ב"י בשם הר"ן. הגהת הלבוש. מ"א סק"ג:
יאיא) שם. ואוכלו למחר. לאו דוקא וה"ה בלילה מותר. ולענין ביה"ש יש להסתפק. שיטת ריב"ב על הרי"ף פ' לולב וערבה. מ"ב או' ז':