אא) [סעיף א'] כשר"ח שני ימים וכו' והטעם שעושים החדשים אחד מלא ל' יום ואחד חסר כ"ט יום לפי שמולד הלבנה של חדש זה עד מולד של חדש השני יש כ"ט ימים י"ב שעות תשצ"ג חלקים מן השעה והשעה היא תתר"פ חלקים ולפי' שאין מונים לחדשים אלא ימים דכתי' עד חדש ימים לפיכך עושים חדש א' חסר כ"ט ימים וחדש א' מלא ל' יום כדי שישתוו ויהיה המולד בר"ח ומה שנשאר תשצ"ג חלקים מכל חדש אח"כ יתקבצו עד שיהיו יום א' ותהיה השנה ההיא שלימה ר"ל שעושים ז' חדשים מלאים ולפי שיום ל' מקצתו מחודש הבא ורוב פעמים נולדה בו הלבנה לכן עישים אותו ר"ח ועושין ר"ח שני ימים יום שלושים להשלים חדש שעבר ויום ל"א התחלה לחדש הבא כמבואר כ"ז באורך בטור ולבוש ובהרמב"ם ה' קידוש החדש פ"ח יעו"ש, וגם בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראיה לפעמים היו עושין ב' ימים וכ"כ ביהונתן ויהי ממחרת החדש השני. פר"ח בסוף סי' זה. ודע שהלבנה מתכסית כ"ד שעות בא"י י"ח שעות קודם המולד וששה שעות אחר המולד ולבני בבל ששה קודם המולד וי"ח אחר המולד ר"ה ך' ע"ב ועיין בפירש"י שם:
בב) שם. ביום ר"ח וכו' ר"ל ביום ר"ח פלוני שהוא יום ל' לחדש פלוני שעבר. וכ"כ הלבוש, חס"ל או' ח' והב"ח כתב שכותבין להיפך ביום ל' לחדש פלוני שהוא ר"ח פלוני ובר"ת אדר השני יכתוב ביום ל' לחודש אדר הראשון שהוא ר"ח אדר השני יטו"ש. וכ"כ א"א או' א' וכ"ה בש"ע אה"ע סי' קכ"ו סעי' ו' לענין גיטין ועי"ש בח"מ או' ח"י ופר"ח או' ו' שכתבו דאפי' לענין גיטין אם כתב להיפך ביום א' לירח פלוני שהוא יום ל' לירח פלוני שפיר דמי יעו"ש ומ"ש בש"ע אה"ע היפך מכאן משום דבגט מדקדקין יותר. כ"כ הלבוש, וא"כ כיון שדבר זה אינו מעכב אם יכתוב ר"ח קודם או ל' קודם כל אחד יחזיק במנהגו
גג) שם הגה, ומונין לחדש מיום השני וכו' ר"ל דביום השני כותבין באחד בחדש פלוני, וכ"ה בלבוש:
דד) שם הגה. כותבין באדר א' אדר סתם וכו' וה"ה כשמברכין החדש בבהכ"נ, מ"צ. אמנם בדרשות מהרי"ל סוף הלכות פורים כתב דכשמברכין אלו ב' חדשים בבהכ"נ קורין לראשון אדר הראשון ולשני אדר וכ"כ בגיטין וכתובות ושטרות עכ"ל. והביאו הש"ך ביו"ד סי' ר"ך ס"ק י"ז וכתב והכי נהוג יעו"ש, והביאו מ"א סי' זה סק"א. וכ"כ הט"ז סק"א דנכון לפרש בשניהם באדר א' יאמר ראשון ובשני יאמר שני. וכ"כ א"ר או' ב' חס"ל או' ח' ועיין באה"ע סי' קכ"ו סעי' ז':