אא) [סעיף א'] מצוה להרבות וכו' דאיתקש למועד דכתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם. ואיתא נמי בפסיקתא כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד ר"ה חוץ ממה שמוציא בשבתות ויו"ט ור"ח וחוש"מ ומה שהתנוקות מוליכין לבית רבן אם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו. טור. ומ"ש ומה שהתינוקות וכו' הב"י פי' היינו שכר המלמד והב"ח פי' היינו מה שנהגו ליתן מעות של ר"ח לרבן וכתב דאין לבטלו אחד המרבה וכו'.
בב) שם. מצוה להרבות וכו' בחידושי הר"ן שבת כ"ד כתב בשם הר' יהונתן ז"ל שחייב לקבוע סעודתו בר"ח על הפת ולברך ברה"מ יעו"ש והביאו פת"ע סי' תי"ז או' א' והגם שכתבנו לעיל רסי' תי"ח דאפי' אכל פירות יצא מ"מ יר"ש יצא ידי כולם ויש לבצוע ג"כ על שתי ככרות כדי לכבדו יותר מן החול והמכבד את המצות שכרו כפול ומכופל.
גג) וכתב הב"ח בשם הירושלמי פ"ק דמגילה שאם ר"ח בשבת יש לעשות סעודת ר"ח באחד בשבת משום דבשבת אינו ניכר שעושה משום ר"ח אלא שכתב דלא נהגו כן יעו"ש מיהו עיין ב"י שכתב בשם הר"ן פי' אחר בדברי הירושלמי דלא על סעודתו יום ר"ח קאמר אלא על סעודה שעושין לעבר החדש יעו"ש וכן פי' קרבן נתנאל על הרא"ש פ"ק דמגילה יעו"ש ונראה דמפני זה לא נהגו כן. ובסדור רב יעב"ץ כתב דנכון להרבות בסעודה רביעית יותר ממנהגו כדי להשלים חובת סעודת ר"ח.
דד) וכשחל ר"ח שבת ויום א' הנכון שביום א' ירבה לסעודת ר"ח והמדקדקים ראיתי שכשחל ר"ח בחול עושין מאכל א' יותר לכבוד ר"ח וכשחל בשבת עושין מאכל א' יתירה ממה שעושין לכבוד שבת, שכנה"ג בהגב"י א"ר או' א' ח"א כלל קי"ח או' ב' ואם הוא עני ואין ידו משגת יוסיף לפחות בפירות שיקנה מין פרי לאכלו בר"ח, בן א"ח פ' ויקרא או' יו"ד. ועיין לעיל סי' רמ"ב או' ט' ואחד הנשים ואחד האנשים שוו בחיוב זה. סידור רב יעב"ץ.
הה) כמו שאדם חייב לכבד המועדים כך חייב לכבד ר"ח שגם בו יש הארת הנפש. אור צדיקים סי' ל"א או' א' מחב"ר או' א' וע"כ יש לאכול סעודת ר"ח על השלחן ודרך כבוד כמו בשבת ויו"ט.
וו) ויש להחליף ג"כ הבגדים בר"ח. אור צדיקים שם או' ב' וכן יש במקומותינו כמה יר"ש שלובשים איזה בגדים לכבוד ר"ח. מחב"ר או' ב' ויש ללבוש בגד אחד שלא מבגדי חול כי יפה להיות ג' מיני בגדים מלבד בגדי חול אחד לשבתות ואחד ליו"ט ואחד לחנוכה ופורים ור"ח וחוה"מ כ"א ואחד כפי מעלת היום. הגהות י"ג פת"ע. ועיין לעיל סי' תי"ז סוף או' כ"ח.
זז) יש מקומות שנהגו להדליק נרות לכבוד ר"ח כמו בשבת ויו"ט. אור צדיקים שם. וכ"כ הפר"ח יש מי שכתב שיש נוהגין להדליק נירות יתירות לכבוד ר"ח עכ"ל והמנהג הנכון הוא לעשות שינוי בהדלקה משבת ליו"ט דהדלקת ר"ח מנהג וגם אינו אלא בקצת מקומות והדלקת שבת חובה ולכל ישראל. ובזה יתרבה כבוד ר"ח ויגדל עליו כבוד שבת ויו"ט מחב"ר או' ג'. ועיין לעיל סי' רס"ו או' ט' שכתבנו דחסידים ואנשי מעשה נוהגין להדליק כמנין העולים לס"ת יעו"ש. ולפחות מי שאין ידו משגת יעשה איזה שינוי
ז) ויש לתת בר"ח צדקה לעניים כמו שנותנים בכל ערבי שבתות ויו"ט, רו"ח.
חח) חייב אדם להקביל פני רבו בר"ח והטעם כי גם בר"ח יש נפש יתירה במת הפתר ואז אם יקבל פני רבו יושפע לו מכח רבו אבל עיקר הוא בשבת כי כל היום יש נפש יתירה וברגל לא איצטריך ראייה כי יש בו ג"כ כתר ואינו גרוע מר"ח. פע"ח שער י"ט פ"ג יעו"ש ומשמע דוקא אם הולך ללמוד כי עי"ז יושפע לו אבל אם אינו הולך ללמוד אין חיוב. ועיין לעיל סי' ש"א או' ח"י ובדברינו לקמן ססי' תקכ"ט בס"ד, ועיין מ"א מה שהאריך בדיני ברה"מ של ר"ח וכבר כתבנו מזה לעיל סי' קפ"ח או' מ"ג ויתבאר עוד לקמן בסי' תכ"ד בס"ד.