א׳וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשֻּׁחִ֗י וַיֹּאמַֽר׃
ב׳עַד־אָ֤נָה ׀ תְּשִׂימ֣וּן קִנְצֵ֣י לְמִלִּ֑ין תָּ֝בִ֗ינוּ וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר׃
(מענה בלדד):
קנצי. סוף:
תבינו. תשתקו להבין ולשמוע את אשר נדבר:
ג׳מַ֭דּוּעַ נֶחְשַׁ֣בְנוּ כַבְּהֵמָ֑ה נִ֝טְמִ֗ינוּ בְּעֵינֵיכֶֽם׃
נטמינו בעיניכם. נחשבנו בעיניכם טמונין ואין יסוד בתיבה זו זולתי ט' מ' כמו טמונין פלשתאי, (בראשית כ״ו:ט״ו) תרגום של סתמום פלשתים, יש מפרשים לשון טמינה וטעות הוא בידם שא"כ צריכה התיבה שני נונין אחד ביסוד וא' בשמוש של רבים:
ד׳טֹרֵ֥ף נַפְשׁ֗וֹ בְּאַ֫פּ֥וֹ הַֽ֭לְמַעַנְךָ תֵּעָ֣זַב אָ֑רֶץ וְיֶעְתַּק־צ֝֗וּר מִמְּקֹמֽוֹ׃
טורף נפשו. חוזר על איוב לך אני אומר הטורף ומחבל נפשו באפו ובכעסו:
הלמענך. הלמען צדקתך תעזב הארץ ממשפט מדתה:
ויעתק צור. היוצר (ממקומו) מדעתו וממדתו:
ה׳גַּ֤ם א֣וֹר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָ֑ךְ וְלֹא־יִ֝גַּ֗הּ שְׁבִ֣יב אִשּֽׁוֹ׃
גם. עתה לפי צעקתך זאת תנהג לדורות:
אור רשעים ידעך. יקפץ ממקומו שביב. אשטנציל"א:
ו׳א֭וֹר חָשַׁ֣ךְ בְּאׇהֳל֑וֹ וְ֝נֵר֗וֹ עָלָ֥יו יִדְעָֽךְ׃
ז׳יֵ֭צְרוּ צַעֲדֵ֣י אוֹנ֑וֹ וְֽתַשְׁלִיכֵ֥הוּ עֲצָתֽוֹ׃
יצרו. יהיו קצרים צעדי כחו:
ותשליכהו. מעליו עצתו שיעץ אשר לא יתקיים:
ח׳כִּֽי־שֻׁלַּ֣ח בְּרֶ֣שֶׁת בְּרַגְלָ֑יו וְעַל־שְׂ֝בָכָ֗ה יִתְהַלָּֽךְ׃
כי וגו'. סופו אשר שולח ברשת (שולחו) רגליו לצעוד על הרשת וליתפש:
ועל שבכה יתהלך. היא רשת כל שבכה עשויה כמו רשת והוא קייפ"א שבראשי הנשים:
ט׳יֹאחֵ֣ז בְּעָקֵ֣ב פָּ֑ח יַחֲזֵ֖ק עָלָ֣יו צַמִּֽים׃
יאחז. יאחזנו בעקב פח:
י׳טָמ֣וּן בָּאָ֣רֶץ חַבְל֑וֹ וּ֝מַלְכֻּדְתּ֗וֹ עֲלֵ֣י נָתִֽיב׃
טמון בארץ. תחת רגליו:
חבלו. חבל מצודתו אשר ילכד בה:
ומלכודתו. טמון עלי נתיבו כשם שטומנין חבל מלכודת לעופות:
י״אסָ֭בִיב בִּעֲתֻ֣הוּ בַלָּה֑וֹת וֶהֱפִיצֻ֥הוּ לְרַגְלָֽיו׃
בלהות. שדים:
והפיצוהו לרגליו. (ינפצהו) יחבטוהו על הארץ:
י״ביְהִי־רָעֵ֥ב אֹנ֑וֹ וְ֝אֵ֗יד נָכ֥וֹן לְצַלְעֽוֹ׃
אונו. בנו:
לצלעו. אשתו:
י״גיֹ֭אכַל בַּדֵּ֣י עוֹר֑וֹ יֹאכַ֥ל בַּ֝דָּ֗יו בְּכ֣וֹר מָֽוֶת׃
יאכל בדי עורו. ויאכל כל שאר בדיו בניו ובנותיו:
בכור מות. שר המות כמו (תהילים פ״ט:כ״ח) אני בכור אתנהו:
י״דיִנָּתֵ֣ק מֵ֭אׇהֳלוֹ מִבְטַח֑וֹ וְ֝תַצְעִדֵ֗הוּ לְמֶ֣לֶךְ בַּלָּהֽוֹת׃
ינתק מאהלו. מאשתו:
מבטחו. שהיא בטוחה בו, (מבטחו) מבטחת שלו שהיא בוטחת עליו:
ותצעדהו. והיא תצעידהו ותשלחהו (מעליה) לקבר למלך השדים:
ט״ותִּשְׁכּ֣וֹן בְּ֭אׇהֳלוֹ מִבְּלִיל֑וֹ יְזֹרֶ֖ה עַל־נָוֵ֣הוּ גׇפְרִֽית׃
תשכון באהלו. אלמנה:
מבלי לו. (שלא תהא שלו) שהרי מת, וסוף יזורה על נוהו גפרית:
ט״זמִ֭תַּחַת שׇׁרָשָׁ֣יו יִבָ֑שׁוּ וּ֝מִמַּ֗עַל יִמַּ֥ל קְצִירֽוֹ׃
י״זזִֽכְרוֹ־אָ֭בַד מִנִּי־אָ֑רֶץ וְלֹא־שֵׁ֥ם ל֝֗וֹ עַל־פְּנֵי־חֽוּץ׃
י״חיֶ֭הְדְּפֻהוּ מֵא֣וֹר אֶל־חֹ֑שֶׁךְ וּֽמִתֵּבֵ֥ל יְנִדֻּֽהוּ׃
יהדפוהו. מן השמים:
י״טלֹ֘א־נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ וְאֵ֥ין שָׂ֝רִ֗יד בִּמְגוּרָֽיו׃
נכד. בן הבן:
כ׳עַל־י֭וֹמוֹ נָשַׁ֣מּוּ אַחֲרֹנִ֑ים וְ֝קַדְמֹנִ֗ים אָ֣חֲזוּ שָֽׂעַר׃
נשמו אחרונים. תמהו בשומעם על איד אשר בא לו:
שער. לא יתכן להיות מגזרת שער שאין טעם שער (בשי"ן אלא בעין) ואינו נהפך לקמץ באתנחתא וסוף פסוק, ל"ש:
כ״אאַךְ־אֵ֭לֶּה מִשְׁכְּנ֣וֹת עַוָּ֑ל וְ֝זֶ֗ה מְק֣וֹם לֹֽא־יָדַֽע־אֵֽל׃ {פ}
אלה משכנות עול. זה אחריתם: