מצוה ז

אשֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר הַפֶּסַח נָא וּבָשֵׁל כִּי אִם צְלִי אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יב – ט) אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ. הָעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁלֹּא יֹאכַל אוֹתוֹ קֹדֶם גְּמַר בִּשּׁוּלוֹ אֲפִילּוּ בְּצָלִי, וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ נָא, (פסחים מא, א) שֶׁהַבָּשָׂר שֶׁהִתְחִיל בּוֹ מַעֲשֵׂה הָאוּר וְנִצְלָה מְעַט וְאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילַת אָדָם, עֲדַיִן נִקְרָא נָא. אֲבָל כְּשֶׁהוּא חַי לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ הָאוּר כְּלָל, אֵין בִּכְלַל לָאו דְּנָא לִלְקוֹת עָלָיו מִשּׁוּם אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא. אֲבָל אָסוּר מִדְּאוֹרַיְתָא, שֶׁכָּל שֶׁאֵינוֹ צְלִי אֵשׁ, אָסְרָה הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ כְּלָל. וּפֵרוּשׁ בָּשֵׁל שֶׁבִּשְּׁלוֹ בְּמַיִם אוֹ בְּכָל מַשְׁקֶה אוֹ בְּמֵי פֵּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל, רִבָּה הַכֹּל.

במִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, מָה שֶׁכָּתוּב בִּשְׁחִיטָתוֹ, לִזְכֹּר נֵס יְצִיאַת מִצְרַיִם. וְזֶהוּ שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ לְאָכְלוֹ צָלִי דַּוְקָא, לְפִי שֶׁכָּךְ דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים וְשָׂרִים לֶאֱכֹל בָּשָׂר צָלִי, שֶׁהוּא מַאֲכָל טוֹב וּמֻטְעָם, אֲבָל שְׁאַר הָעָם אֵינָם יְכוֹלִים לֶאֱכֹל מְעַט בָּשָׂר שֶׁתַּשִּׂיג יָדָם, כִּי אִם מְבֻשָּׁל, כְּדֵי לְמַלֵּא בִּטְנָם. וְאָנוּ שֶׁאוֹכְלִים הַפֶּסַח לְזִכְרוֹן שֶׁיָּצָאנוּ לְחֵרוּת לִהְיוֹת מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ, וַדַּאי רָאוּי לָנוּ לְהִתְנַהֵג בַּאֲכִילָתוֹ דֶּרֶךְ חֵרוּת וְשֵׁרוּת, מִלְּבַד (עי' מורה נבוכים ח"ג פמ"ו) שֶׁאֲכִילַת הַצָּלִי יוֹרֶה עַל הַחִפָּזוֹן שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁהוֹת עַד שֶׁיִּתְבַּשֵּׁל בַּקְּדֵרָה.

גדִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן אִם עָשָׂהוּ צְלִי קְדֵרָה, אוֹ סָכוֹ בְּמַשְׁקִים, אוֹ בְּמֵי פֵּרוֹת אוֹ בְּמַיִם, אוֹ בְּשֶׁמֶן תְּרוּמָה מָה דִּינוֹ וְיֶתֶר הַפְּרָטִים, מְבֹאָר בִּפְסָחִים (מ ב הל' קרבן פסח פ"ח).

דוְנוֹהֶגֶת בִּזְכָרִים וּבִנְקֵבוֹת בִּזְמַן הַבַּיִת, וְהָעוֹבֵר עָלָיו וְאָכַל נָא אוֹ מְבֻשָּׁל לוֹקֶה. וְכֵן אִם אָכַל שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד לוֹקֶה מַלְקוּת אַחַת, שֶׁשְּׁנֵיהֶם לָאו אֶחָד לְדַעַת הָרַמְבָּ"ם ז"ל. (שם ה"ד וסהמ"צ שורש ט) וְהָרַמְבָּ"ן ז"ל (שם בשורש ט ד"ה המין השלישי) מָנָה אוֹתָן שְׁנֵי לָאוִין וְכָתַב, שֶׁלּוֹקִין עֲלֵיהֶן עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. דְּכֵיוָן דִּכְתִיב לֹא תֹּאכְלוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ "נָא וּמְבֻשָּׁל" לָמָּה לִי ? שְׁמַע מִנַּהּ, לִלְקוֹת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַפְּרָטִים. וְאָמְרוּ זַ"ל כִּי בְּכָל הַמִּצְוֹת יִהְיֶה הַמִּנְיָן כֵּן, שֶׁכָּל הַנִּפְרָטִים בַּתּוֹרָה אֶחָד אֶחָד וְהֵם דְּבָרִים חֲלוּקִים, נִמְנֶה כָּל אֶחָד לְמִצְוָה אַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן הַמִּצְוֹת, כְּגוֹן זֶה דְּנָא וּמְבֻשָּׁל, וְכֵן אֶתְנָן וּמְחִיר וּשְׂאוֹר וּדְבַשׁ וְזוּלָתָם.

הוְאָמְנָם בְּעִנְיַן הַמַּלְקוֹת יֵשׁ חִלּוּק בָּהֶם, שֶׁכָּל הַנִּפְרָטִים בְּלָאו אֶחָד, אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶם אֶלָּא מַלְקוּת אֶחָד, כְּגוֹן אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב, וּשְׂאוֹר וּדְבַשׁ, מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כֻּלָּן. אֲבָל הַלָּאוִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּלָל וּפְרָטָן בַּתְּחִלָּה אוֹ בַּסּוֹף, כְּגוֹן זֶה הַלָּאו שֶׁפָּרַט נָא וּמְבֻשָּׁל וְכוֹלֵל אַל תֹּאכְלוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ, וְכֵן בְּנָזִיר כּוֹלֵל (במדבר ו ד) מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא יֹאכַל, וְאַחַר כָּךְ פּוֹרֵט חַרְצַנִּים וְזָג וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים, בְּאֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם לוֹקִין עֲלֵיהֶן עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כִּי רִבּוּי הַפְּרָט שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ, יוֹרֶה עַל הַמַּלְקוֹת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְהִרְבָּה הָרַב רְאָיוֹתָיו עַל זֶה בָּעִקָּר הַתְּשִׁיעִי בְּסֵפֶר הַמִּצְוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין חֶשְׁבּוֹן הַלָּאוִין כְּחֶשְׁבּוֹן הַמַּלְקוֹת. וְזֶה שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁהָרַמְבָּ"ן ז"ל יִמְנֶה כָּל הַנִּפְרָטִים בִּשְׁמָם אֶחָד אֶחָד מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ דַּוְקָא כְּשֶׁהֵם חֲלוּקִים בָּעִנְיָן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, כְּגוֹן שְׂאוֹר וּדְבַשׁ, אֶתְנָן וּמְחִיר. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁהָעִנְיָן אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְרָטִין בְּשֵׁמוֹת חֲלוּקִים, לֹא נִמְנֶה זֶה כִּי אִם מִצְוָה אַחַת, כְּגוֹן (דברים טו יט) כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא צִוּוּי אַחַת לְהַקְדִּישׁ כָּל הַבְּכוֹר, וְהַפְּרָט אֵינוֹ אֶלָּא צַוָּאָה אַחַת. וְכֵן (ויקרא כז לב) כָּל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא צִוּוּי אַחַת לְהַפְרִישׁ לָתֵת מַעֲשֵׂר מִבְּהֵמוֹת אֵלּוּ. וְכֵן (דברים טז יח) שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא שֶׁנַּעֲשֶׂה דִּין עַל פִּי אֲנָשִׁים אֵלֶּה וְצִוּוּי אֶחָד הוּא. וְכֵן (ויקרא יט לו) מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק. שֶׁהַכֹּל צִוּוּי אֶחָד, שֶׁלֹּא נְשַׁקֵּר הַמִּדּוֹת.