אמִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר – לַעֲרֹף פֶּטֶר חֲמוֹר אִם לֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג יג) וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ. עִנְיָנָהּ, שֶׁהוֹרֵג וְלַד הַחֲמוֹר אִם לֹא רָצָה לִפְדּוֹתוֹ, וְגָזַר הַשֵּׁם שֶׁלֹּא יֵהָנֶה בּוֹ, מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא פָּדָהוּ, וַאֲפִילּוּ הַנְּבֵלָה אֲסוּרָה לוֹ בַּהֲנָאָה.
במִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ. מָה שֶׁכָּתוּב בַּפְּדִיָּה.
גדִּינֵי הַמִּצְוָה, מָה שֶׁאָמְרוּ (בכורות יג, א) דְּמִצְוַת פְּדִיָּה קוֹדֶמֶת לָעֲרִיפָה, וְשֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה אִם מֵת קֹדֶם פִּדְיוֹן וְיִקָּבֵר, וְכִי מִצְוָה לְהָרְגוֹ בְּקוֹפִיץ וְלֹא בְּדָבָר אַחֵר. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים גַּם כֵּן בִּבְכוֹרוֹת (שם בי"ד). וְנוֹהֶגֶת בַּכֹּל כְּמוֹ הַפְּדִיָּה.