Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן רנח

ערוך השולחן, אורח חיים · 4 סעיפים

כל פרקי ערוך השולחן, אורח חיים (698)

הקדמה – סימן מט · סימן נ–צט · סימן ק–קמט · סימן קנ–קצט · סימן ר–רמט · סימן רנ–רצט · סימן ש–שמט · סימן שנ–שצט · סימן ת–תמט · סימן תנ–תצט · סימן תק–תקמט · סימן תקנ–תקצט · סימן תר–תרמט · סימן תרנ–תרצז

  1. סימן רנ
  2. סימן רנא
  3. סימן רנב
  4. סימן רנג
  5. סימן רנד
  6. סימן רנה
  7. סימן רנו
  8. סימן רנז
  9. סימן רנח
  10. סימן רנט
  11. סימן רס
  12. סימן רסא
  13. סימן רסב
  14. סימן רסג
  15. סימן רסד
  16. סימן רסה
  17. סימן רסו
  18. סימן רסז
  19. סימן רסח
  20. סימן רסט
  21. סימן רע
  22. סימן רעא
  23. סימן רעב
  24. סימן רעג
  25. סימן רעד
  26. סימן רעה
  27. סימן רעו
  28. סימן רעז
  29. סימן רעח
  30. סימן רעט
  31. סימן רפ
  32. סימן רפא
  33. סימן רפב
  34. סימן רפג
  35. סימן רפד
  36. סימן רפה
  37. סימן רפו
  38. סימן רפז
  39. סימן רפח
  40. סימן רפט
  41. סימן רצ
  42. סימן רצא
  43. סימן רצב
  44. סימן רצג
  45. סימן רצד
  46. סימן רצה
  47. סימן רצו
  48. סימן רצז
  49. סימן רצח
  50. סימן רצט

אכתב הרמב"ם סוף פרק ד': "מניחין מיחם (של נחשת) על גבי מיחם בשבת, וקדירה (של חרס) על גבי קדירה, וקדירה על גבי מיחם ומיחם על גבי קדירה, וטח פיהם בבצק. לא בשביל שיחמו, אלא בשביל שיעמדו על חומם. שלא אסרו אלא להטמין בשבת, אבל להניח כלי חם על גבי כלי חם כדי שיהיו עומדין בחמימותן - מותר. אבל אין מניחין כלי שיש בו דבר צונן על גבי כלי חם בשבת, שהרי מוליד בו חום בשבת. ואם הניחו מבערב - מותר, ואינו כטומן בדבר המוסיף" עכ"ל. (וכן הגירסא בגמרא סוף פרק במה טומנין, ודלא כגירסא שלפנינו דמיחם על קדירה אסור, וגם רש"י שם כתב כן כהרמב"ם על פי התוספתא ע"ש)

בביאור הדברים: דבמניח כלי חם על גבי כלי חם - אין בזה לא משום מבשל, כיון דשניהם חמים ושוים בחמימותם, אבל אם אינם שוים יתבאר בסימן שי"ח, ומשום הטמנה נמי ליכא, כיון דהעליון מגולה - אין זה הטמנה. ואינו דומה להשה(י)ה על גבי כירה גם כן, דהתם יש גחלים והחמימות רב, מה שאין כן במיחם על מיחם. ורק צונן אסור, מפני שמוליד חום, ומערב שבת מותר, מפני שאין זה הטמנה וכמ"ש. ופשוט הוא דמ"ש 'וטח פיהם בבצק' זהו כשהבצק נלוש מערב שבת, והטיחה מותרת לפי שאינו [לקיימא] (לקיימה) אלא לשעה קלה. ופשוט הוא דכשהקדירה עומדת על האש - אסור להעמיד עליו עוד קדירה או מיחם, דזהו השה(י)ה ממש. (מג"א)ויש עוד טעם מה שאין שייך בזה הטמנה, משום דהחמימות מתקרר והולך. (ב"י) ואף על גב דאם כן גם רמץ וגחלים הא הולכים ומתקררים, מכל מקום חמימותם חזק מאד, ולא דמי לחום של חמין. אבל באמת אין צריך לזה אלא לדיעה שנתבאר דבהעמדת שולי הקדירה על הגחלים הוה הטמנה, אבל כבר נתבאר דאנן קיימא לן דכל שאין כל הקדירה נטמן בתוכה - לא הוי הטמנה, ועיין בסימן שי"ח סעיף ל"ו.

גיש מי שמגמגם על אנשים שבימות החורף לוקחים כלי ובתוכו משקה קרה, ונותנין את הכלי תוך כלי מלא מים חמים להפיג צינתו, דזהו הטמנה גמורה. (ט"ז)ואנחנו לא שמענו מי שעושה כן, רק את זה שמענו שיש נשים שלוקחות הכלי שהקוגי"ל בתוכה, ונותנין את הכלי כולה לתוך הקדירה הגדולה של הצאלינ"ט, וזהו הטמנה גמורה ובדבר המוסיף הבל, כיון שהקדירה הוא בתוך התנור שמלא גחלים, ואסור אפילו מבעוד יום. אם לא שנאמר כסברת הרא"ש שכתבנו בסימן הקודם סעיף י"ד, מטעם דהקדירה היה מקודם בהתנור ומטעם מחובר ע"ש, ובוודאי טוב יותר שלא לעשות כן. (או מפני שהתנור טוחה וגם בהטמנה מותר כמו בהשה(י)ה)

דגם יש ליזהר אצלינו בשתיית חמין בשבת בבוקר, שמעמידין בתנור כלי חרס או כלי נחשת עם מים שקורין ליא"ק, וגם הצאני"ק עם הטה מעמידים בתנור, ולוקחים בבוקר מהתנור ושותים. צריכים ליזהר שלא יכסו לא הליא"ק ולא הצאני"ק במטפחת או בחפץ אחר, שזהו הטמנה גמורה לכתחלה בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל, ואסור כמו שנתבאר.

הורדת הספר (PDF)

ערוך השלחן, אורח חיים, ויקיטקסט, ברישיון CC BY-SA.