תאנא בכמה דרגין אתקרי בר נש - אדם, גבר, אנוש, איש. גדול שבכלם אדם דכתיב ויברא אלהים את האדם בצלמו (בראשית א כז) , וכתיב כי בצלם אלהים עשה את האדם (בראשית ט ו) - ולא כתיב 'גבר אנוש איש'.
אמר רבי יהודה: אי הכי - והא כתיב (ויקרא א ב) אדם כי יקריב מכם קרבן ליהו"ה! מאן בעי למקרב קרבנא? מאן דאיהו חטאה! וכתיב אדם!
אמר רבי יצחק: תא חזי קיומא דעלמא דעילאין ותתאין הוא קרבנא, נייחא דקודשא בריך הוא! ומאן אתחזי למקרב קמיה האי נייחא? הוי אומר האי 'אדם' דיקירא מכלא!
אמר ליה: אי הכי - הא כתיב אדם כי יהיה בעור בשרו וגו' והיה בעור בשרו לנגע צרעת!?
אמר ליה: להאי בעי קודשא בריך הוא לדכאה יתיר מכלא! דמאן דאיהו בדרגא עלאה דכלהו - לא ליתיב הכי. ובגין כך כתיב באדם והובא אל הכהן. "ובא" לא כתיב אלא והובא - דכל מאן דחמי ליה אתחייב ביה לאקרובי קמי כהנא - דדיוקנא קדישא לא ליתיב הכי. וכתיב איש או אשה כי יהיה בו נגע וגו', איש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות וגו' - ולא כתיב בהו והובא.
אמר ליה: והא כתיב והאיש משה (במדבר יב ג) , כי זה משה האיש (שמות לב א) ! אמאי לא אקרי אדם?!
אמר ליה: משום דאקרי 'עבד למלכא' דכתיב לא כן עבדי משה (במדבר יב ז) , משה עבדי (יהושע א ב) . ואוף הכי אקרי לגבי אדם דלעילא.
אמר ליה: אי הכי והא כתיב יהו"ה איש מלחמה (שמות טו ג) - ולא כתיב "אדם"!?
אמר ליה: סוד יהו"ה ליראיו! (תהלים כה יד)
אמר ליה: אי הכי אנא בינייהו יתיב בכלא, ובאתר דא לא זכינא!
אמר ליה: זיל לרבי אבא! דאנא אוליפנא מניה על מנת דלא לגלאה.
אזל לגבי דרבי אבא.
אשכחיה דהוה דריש ואמר: אימתי אתקרי שלימותא דכולא? כד יתיב קודשא בריך הוא בכורסייא! ועד דלא יתיב בכורסייא - לא אשתכח שלימותא! דכתיב ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה (יחזקאל א כו) - משמע דכתיב אדם דהוא כללא ושלימותא דכלא!
אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דאשכחית לך בהאי!
אמר ליה: אי הכי הא כתיב יהו"ה איש מלחמה (שמות טו ג) ! ולא כתיב "אדם"!?
אמר ליה: יאות שאלת! תא חזי, התם לא אשתכח שלימותא דכלא, ובגיני כך אקרי איש. אבל הכא - שלימותא דכלא וכללא דכלא - בגין כך אקרי אדם.
קארי עליה: טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף (תהלים קיט עב) .
תו אמר ליה: כתיב אדם ובהמה (תהלים לו ז) , ולא כתיב "איש ובהמה"!?
אמר ליה: ולא?! והכתיב למאיש ועד בהמה (שמות יא ז) . אבל מה דכתיב אדם ובהמה - כמה דכתיב מן הארז אשר בלבנון [ו]עד האזוב אשר יוצא בקיר (מ"א ה יג) - אורחיה דקרא הוא דנקיט עלאה מכלהו ונמיך מכלהו! אוף הכא עלאה מכלא - אדם, ונמיך מכלא בהמה.
אמר ליה: והא כתיב ואדם אין לעבוד את האדמה!? (בראשית ב ה)
אמר ליה: תא חזי! דכל מה די בעלמא לא הוי אלא בגיניה דאדם, וכלהו בגיניה מתקיימי. ולא אתחזיאו בעלמא וכלהו אתעכבו - עד דייתי ההוא דאקרי אדם. הדא הוא דכתיב וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וגו' (שם) - טרם - "עד לא" כתרגומו, משום דדיוקנא עלאה לא אתחזי. הדא הוא דכתיב ואדם אין - כלומר כלהו אתעכבו בגיניה דהאי דיוקנא עד דאתחזי, ובגין כך לא אתברי האי דיוקנא אלא בדיוקנא דאתחזי ליה. הדא הוא דכתיב וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם (בראשית ב ז) - בשם מלא כמה דאוקימנא - דאיהו שלימותא דכלא וכללא דכלא.
תאנא: בששי נברא אדם בשעה שנשלם הכסא ונקרא כסא דכתיב שש מעלות לכסא (מ"א י יט) . ולפיכך נברא האדם בששי שהוא ראוי לישב על הכסא.
ותאנא: כיון דנברא אדם - אתתקן כלא וכל מה דלעילא ותתא. וכלא אתכליל באדם.
תניא: אמר רבי יוסי, כתיב ודמות פניהם פני אדם (יחזקאל א י) - כללא דכלא וכלא כלילן בהאי דיוקנא!
אמר רבי יהודה: והא כתיב ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאל לארבעתן!?
רעיא מהימנא
(הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)