ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי וגו' (במדבר טז א) .
רבי אבא פתח: הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים (תהלים יט יא) . כמה עלאין פתגמי אורייתא! כמה יקירין אינון! תאיבין אינון לעילא, תאיבין אינון לכלא, בגין דאינון שמא קדישא! וכל מאן דאשתדל באורייתא - אשתדל בשמא קדישא ואשתזיב מכלא; אשתזיב בעלמא דין אשתזיב בעלמא דאתי. תא חזי כל מאן דאשתדל באורייתא - אחיד באילנא דחיי. כיון דאחיד ביה - בכלא אחיד! דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה וגו' (משלי ג יח) .
רבי יצחק אמר, כל מאן דישתדל באורייתא - חירו אית ליה מכלא! חירו ממיתה כמה דאמרן, בגין דחירו עליה שריא ואחיד ביה. אילו ישראל מנטרין אורייתא - ישתזיבו מכלא ולא ישתכחו בגלותא. ודא הוא דכתיב חָרוּת עַל הַלֻּחֹת (שמות לב טז) - אל תקרי 'חָרות' אלא 'חירות'. וחירות דא - באורייתא אשתכח! אורייתא איהי חילא דימינא כמה דאת אמר מימינו אש דת למו (דברים לג ב) . ושמאלא אתכליל בימינא. מאן דעביד ימינא שמאלא ושמאלא ימינא - הא איהו כאילו חריב עלמא.
תא חזי - אהרן ימינא, ליואי שמאלא. קרח בעי למעבד חלופא דימינא לשמאלא - בגין כך אתענש. ולא עוד אלא דאשתכח ביה לישנא בישא ואתענש על כלא.
רבי יהודה אמר שמאלא אתכליל תדיר בימינא! קרח בעא לאחלפא תקונא דלעילא ותתא - בגין כך אתאביד מעילא ותתא!
ויקח קרח - מאי ויקח? נסיב עיטא בישא לגרמיה. כל דרדף בתר דלאו דיליה - איהו עריק מקמיה. ולא עוד אלא מה דאית ביה - אתאביד מניה! קרח רדיף בתר דלאו דיליה - דידיה אביד ואחרא לא רווח.
קרח אזיל במחלוקת. מאי מחלוקת? פלוגתא. פלוגתא דלעילא ותתא. ומאן דבעי לאפלגא תקונא דעלמא - יתאביד מכלהו עלמי! מחלוקת פלוגתא דשלום, ומאן דפליג על שלום - פליג על שמא קדישא, בגין דשמא קדישא 'שלום' אקרי.
רעיא מהימנא
(הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)