וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר וגו' (במדבר יט א)
ר' יוסי פתח: וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל (דברים ד מד) . תא חזי מלין דאורייתא קדישין אינון! עלאין אינון! מתיקין אינון! כמה דכתיב הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש וגו' (תהלים יט יא) . מאן דאשתדל באורייתא - כאלו קאים כל יומא על טורא דסיני וקביל אורייתא! הדא הוא דכתיב היום הזה נהיית לעם (דברים כז ט) .
והא אוקמוה חברייא כתיב הכא זאת חקת התורה וכתיב וזאת התורה. מה בין האי להאי? אלא רזא עלאה הוא והכי אוליפנא. וזאת התורה - לאחזאה כלא ביחודא חד ולאכללא כנסת ישראל בקב"ה לאשתכחא כלא חד. בגיני כך וזאת התורה - אמאי תוספת וא"ו? אלא הא אתמר לאחזאה דכלא חד בלא פרודא - וזאת - כלל ופרט כחדא, דכר ונוקבא. ובגין כך וזאת התורה ודאי.
אבל זאת בלא תוספת וא"ו - חקת התורה ודאי, ולא התורה! דינא דאורייתא דגזרה דאורייתא.
תא חזי זאת אשר ללוים (במדבר ח כד) ולא "וזאת" - דהא מסטרא דדינא קא אתיין ולא מסטרא דרחמי.
אמר ר' יהודה והא כתיב וזאת עשו להם וחיו (במדבר ד יט) - ודא בליואי אתמר?! ואת אמרת 'זאת' ולא 'וזאת'?!
אמר ליה ודאי הכי הוא! וקרא מוכח! מאן דאחיד סמא דמותא - אי לא יערב ביה סמא דחיי - הא ודאי ימות. ועל דא וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו - בגין דסמא דחיי מערב בהדיה. וזאת עשו וחיו ולא ימותו ודאי! וזאת אצטריך להו ולא זאת. בגיני כך וזאת התורה ממש! ביחודא חד ביחודא שלים, כללא דדכר ונוקבא, יהו"ה. זאת - ה' בלחודוי. ועל דא זאת חוקת התורה:
רבי שמעון ור' אבא ור' אלעזר ור' יצחק הוו שכיחי בבי ר' פנחס בן יאיר.
אמר ר' פנחס לר' שמעון: במטותא מנך, אנת דאוקמי עלך לעילא ומילך באתגלייא מה דלא אתיהיב רשותא לבר נש אחרא - בפרשתא דא אימא מלה חדתא!
אמר ליה ומאי היא?
אמר ליה זאת חקת התורה.
אמר ליה - הא שאר חברייא יאמרו!
רעיא מהימנא
(הדף רק מכיל זהר ללא רעיא מהימנא)