Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן תפא – אכילת מצה בימי הפסח

ילקוט יוסף · הלכות פסח · 2 סעיפים

כל פרקי הלכות פסח (56)
  1. סימן תכט – אמירת וידוי בניסן
  2. סימן תל – שבת הגדול
  3. סימן תלב – דין ברכת הבדיקה
  4. סימן תלג – דיני בדיקת חמץ
  5. סימן תלד – דינים הנוהגים אחר הבדיקה
  6. סימן תלה – מי שלא בדק בליל י"ד
  7. סימן תלו – דין המפרש בים
  8. סימן תלז – המשכיר בית לחבירו
  9. סימן תלח – תינוק שנכנס לבית בדוק עם פתו בידו
  10. סימן תמ – חמץ של גוי אצל ישראל
  11. סימן תמב – דין תערובת חמץ
  12. סימן תמג – דין חמץ בערב פסח
  13. סימן תמד – ערב פסח שחל בשבת
  14. סימן תמה – דין ביעור חמץ
  15. סימן תמו – המוצא חמץ במועד
  16. סימן תמז – תערובת חמץ בפסח
  17. סימן תמז – דין נותן טעם לפגם
  18. סימן תמח – חמץ שעבר עליו הפסח
  19. סימן תמח סעיף ג' – מכירת חמץ
  20. סימן תנ – ישראל וגוי שיש להם שותפות
  21. סימן תנא – דיני הגעלת כלים
  22. הכשר תנור מיקרו גל
  23. סימן תנב – מתי זמן הגעלת הכלים לפסח
  24. סימן תנג – אורז בפסח
  25. סימן תנג סעיף ד' בש"ע – דין החטים למצת מצוה
  26. סימן תנה – דין מים שלנו
  27. סימן תנו – לישה יותר מכשיעור, והפרשת חלה מהמצות
  28. סימן תנו-תנט – דיני לישת ואפיית המצה
  29. סימן תנח – אפייה בערב פסח
  30. סימן תס – דין מצת מצוה
  31. סימן תסב – דין מצה עשירה
  32. סימן תסז – פירות ומצרכי מזון לפסח
  33. סימן תסח – הלכות ערב פסח
  34. סימן תסט – אמירת בשר זה לפסח
  35. סימן תע – תענית בכורות בערב פסח
  36. סימן תעא – אכילה בערב פסח
  37. סימן תעב-תפ – דיני היסבה וארבע כוסות קדש
  38. סימן תעג – כוס ראשון ושני ורחץ
  39. סימן תעג – כרפס
  40. סימן תעג – דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני יחץ
  41. סימן תעג – מגיד
  42. סימן תעד – ברכה על כוס שני
  43. סימן תעה – יתר דיני הסדר רחצה
  44. סימן תעו – אכילת צלי בליל פסח
  45. סימן תעה – מוציא מצה
  46. סימן תעג – מרור
  47. סימן תעה – כורך
  48. סימן תעה – שלחן עורך
  49. סימן תעז – צפון
  50. סימן תעט – ברך
  51. סימן תפ – הלל
  52. סימן תפא – אכילת מצה בימי הפסח
  53. סימן תפז – דיני תפלת ליל פסח
  54. סימן תפח – הלכות יום טוב של חג הפסח
  55. סימן תפט – הלכות ספירת העומר
  56. סימן תצ – סדר התפלות בחול המועד

אהאוכל מצה בכל ימי הפסח, חוץ מלילה הראשון של פסח, אינו מברך אלא המוציא. אבל אם בירך "אשר קדשנו במצותיו וצונו על אכילת מצה", הרי הוא נושא שם שמים לבטלה, ואסור לענות אחריו אמן. כי אכילת מצה בשאר ימי הפסח אינה מצוה גמורה אלא רשות, שאם ירצה לאכול אורז או פירות וכיוצא רשאי, ואינו חייב לאכול מצה כי אם בלילה הראשונה בארץ ישראל, וב' לילות הראשונים בחוץ לארץ. לפיכך אין לברך ברכת "על אכילת מצה" בשאר ימי הפסח. והנוהגים כן יש למחות בידם, שאין להם על מה שיסמוכו. [ילקו"י מועדים עמוד שפ. יחוה דעת ח"א סימן כב, שו"ת חזון עובדיה ח"א סימן לב. ובחזון עובדיה חלק ההלכות מהדורת שנת תשכ"ז עמוד רכא, ובמהדורת תשס"ג עמוד פה].

במה שיש נוהגים שאינם אוכלים מצה אלא בליל יום טוב ראשון של פסח, ובשאר ימי הפסח אינם אוכלים מצה מחשש שהמצה לא נאפתה כראוי, לא יפה הם עושים, ובפרט בשבת ויום טוב שחובה לאכול בהם פת. ויש להסביר להם שאף על פי שהחובה באכילת מצה היא רק בליל פסח, מכל מקום יש אומרים שיש מצוה באכילתה כל שבעה, אך אם עושים כן מטעמי בריאות, יש להקל להם. [יבי"א ח"ב סימן כג ס"ק טז. שו"ת חזו"ע ח"א סי' לב].

הורדת הספר (PDF)

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.