Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן תנח – אפייה בערב פסח

ילקוט יוסף · הלכות פסח · 2 סעיפים

כל פרקי הלכות פסח (56)
  1. סימן תכט – אמירת וידוי בניסן
  2. סימן תל – שבת הגדול
  3. סימן תלב – דין ברכת הבדיקה
  4. סימן תלג – דיני בדיקת חמץ
  5. סימן תלד – דינים הנוהגים אחר הבדיקה
  6. סימן תלה – מי שלא בדק בליל י"ד
  7. סימן תלו – דין המפרש בים
  8. סימן תלז – המשכיר בית לחבירו
  9. סימן תלח – תינוק שנכנס לבית בדוק עם פתו בידו
  10. סימן תמ – חמץ של גוי אצל ישראל
  11. סימן תמב – דין תערובת חמץ
  12. סימן תמג – דין חמץ בערב פסח
  13. סימן תמד – ערב פסח שחל בשבת
  14. סימן תמה – דין ביעור חמץ
  15. סימן תמו – המוצא חמץ במועד
  16. סימן תמז – תערובת חמץ בפסח
  17. סימן תמז – דין נותן טעם לפגם
  18. סימן תמח – חמץ שעבר עליו הפסח
  19. סימן תמח סעיף ג' – מכירת חמץ
  20. סימן תנ – ישראל וגוי שיש להם שותפות
  21. סימן תנא – דיני הגעלת כלים
  22. הכשר תנור מיקרו גל
  23. סימן תנב – מתי זמן הגעלת הכלים לפסח
  24. סימן תנג – אורז בפסח
  25. סימן תנג סעיף ד' בש"ע – דין החטים למצת מצוה
  26. סימן תנה – דין מים שלנו
  27. סימן תנו – לישה יותר מכשיעור, והפרשת חלה מהמצות
  28. סימן תנו-תנט – דיני לישת ואפיית המצה
  29. סימן תנח – אפייה בערב פסח
  30. סימן תס – דין מצת מצוה
  31. סימן תסב – דין מצה עשירה
  32. סימן תסז – פירות ומצרכי מזון לפסח
  33. סימן תסח – הלכות ערב פסח
  34. סימן תסט – אמירת בשר זה לפסח
  35. סימן תע – תענית בכורות בערב פסח
  36. סימן תעא – אכילה בערב פסח
  37. סימן תעב-תפ – דיני היסבה וארבע כוסות קדש
  38. סימן תעג – כוס ראשון ושני ורחץ
  39. סימן תעג – כרפס
  40. סימן תעג – דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני יחץ
  41. סימן תעג – מגיד
  42. סימן תעד – ברכה על כוס שני
  43. סימן תעה – יתר דיני הסדר רחצה
  44. סימן תעו – אכילת צלי בליל פסח
  45. סימן תעה – מוציא מצה
  46. סימן תעג – מרור
  47. סימן תעה – כורך
  48. סימן תעה – שלחן עורך
  49. סימן תעז – צפון
  50. סימן תעט – ברך
  51. סימן תפ – הלל
  52. סימן תפא – אכילת מצה בימי הפסח
  53. סימן תפז – דיני תפלת ליל פסח
  54. סימן תפח – הלכות יום טוב של חג הפסח
  55. סימן תפט – הלכות ספירת העומר
  56. סימן תצ – סדר התפלות בחול המועד

אמנהג ישראל שאין לשין ואופים את מצת המצוה שיוצאים בה בליל פסח אלא בערב פסח אחר חצות היום, שהוא זמן הקרבת הפסח, מפני שהמצה הוקשה לפסח, שנאמר "צלי אש ומצות", וכיון שהפסח אינו נשחט אלא משש שעות ולמעלה, שנאמר "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים", אף המצה כן. ומכל מקום אין זה אלא לכתחלה ולמצוה מן המובחר, אבל בדיעבד יוצאים ידי חובה גם במצה שנאפית קודם ערב פסח. ולכן אם נאפית אפי' כמה ימים לפני הפסח יוצאים בה ידי חובה. ויש נוהגים לקרות ההלל בעת אפיית המצה לשם מצוה. ויזהרו מאד בעשיית המצה כמבואר בפוסקים. [חזון עובדיה פסח עמוד קב].

בכשחל ערב פסח בשבת יש נוהגים לאפות את המצות מצוה בערב שבת אחר חצות, כבכל השנים. אך מעיקר הדין לשין מצה מצוה בערב שבת גם קודם חצות היום. שדוקא בערב פסח ממש נהגו ללוש אחר חצות זכר לקרבן פסח, אבל בערב שבת י"ג ניסן שאין מקריבין בו קרבן פסח, לא שייך טעם זה. ועל כל פנים מה שנוהגים לומר את ההלל בכל ערב פסח בעת אפיית המצות אחר חצות, דבר זה לא שייך לאומרו כשאופים מצות ביום שישי י"ג בניסן אחר חצות. [עיין בש"ע (סי' תנח ס"א), והגר"א כתב, שהמנהג ללוש מצה ביום שישי אחר חצות הוא זכר לשאר שנים].

הורדת הספר (PDF)

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.