סימן שכז

אאין חיוב חלה להתחייב על האוכל בלא חלה עד שתדבק העיסה ונעשה גוף אחד ומיהו מיד כשיתערב ממנה ה' רבעין קמח במים יכול להפרישה אבל אם הפרישה קודם אין שם חלה עליה לפטור העיסה ואפי' נתנה לכהן צריך להחזירה ואם יש בה ה' רבעים צריך להפריש ממנה חלה כמו משאר חולין ומיהו קאמר רבי יהושע אע"פ שהכהן צריך להחזירה אסור לזר לאוכלה משום מראית העין דכיון שראו שבא לידי כהן יאמרו ראינו זר אוכל חלות אלא הישראל מוכרה לכהן ורבנן פליגי עלה וא"א הרא"ש ז"ל לא פסק בדברי מי ונראה שהלכה כחכמים וגם הרמב"ם לא כתב בו לאיסור וכתב ה"ר אליעזר ממי"ץ דוקא באומר שיחול עליה שם חלה בעודו קמח אבל מפריש קמח ואומר כשתעשה עיסה יחול עליה שם חלה דבריו קיימין אע"פ שיכול להפרישה מיד אחר שיתערבו ה' רבעים מ"מ עיקר מצותה לאחר שתגמר כל העיסה אלא שיכיל להפרישה מיד אם ירצה ובלבד שלא ישארו עדיין ה' רבעים שלא נתערבו במים ומיהו אם מתנה שתחול החלה אף על מה שמתערב אח"כ אין לחוש אם היו עדיין ה' רבעים שלא נתערבו וטוב ללמד הנשים שיתנו שתהיה החלה אף על מה שמתערב אח"כ מפני שדרך לערב הרבה קמח בפת וצריך ליזהר שלא לשרוף החלה עד אחר כל העריכה שאל"כ אינו חלה על המתגבל אח"כ אע"פ שהתנה לא הפריש חלה מן העיסה יפריש מן הפת אחר שנאפה: