סימן קכג

אהכל כשרים לכתוב את הגט ואפילו האשה בעצמה כותבת גיטה ומקנה אותו לבעלה וחוזר ונותנו לה וכתב הרמ"ה ודוקא שיאמר לה הבעל תחילה לכותבו שצריך שיכתבנו הוא או שלוחו דאי לאו הכי אינו כלום אפילו ריח הגט אין בו חוץ מחש"ו ועבד ועכו"ם וישראל מומר לעכו"ם או לחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם וחש"ו יכולין לכתוב הטופס ויעמוד פיקח גדול על גביו ויאמר לו לכתוב לשמו ויניחו מקום התורף שהוא מקום האיש והאשה ומקום הזמן ומקום הרי את מותרת לכל אדם שיכתבנו גדול פיקח אבל אם אין גדול עומד על גביו לא יכתוב אפי' הטופס והתורף לא יכתוב אפי' אם גדול עומד על גביו אבל עכו"ם ועבד לא יכתוב אפילו טופס אפילו אם ישראל עומד על גביו ומדברי הרמב"ם יראה דלא בעינן עומד על גביו אלא לכתחילה שהוא כתב אם כתב אחד מהחמשה טופס והניח תורף וכתבו פיקח גדול לשמו כשר מותר להניח חש"ו לכתוב טופס הגט לכתחלה והוא שגדול עומד על גביו אבל עכו"ם ועבד אין כותבין טופס לכתחילה אפילו שישראל עומד על גביו ע"כ והר"י פוסל אפי' בחש"ו ואפי' גדול עומד על גביו וא"א ז"ל כתב כסברא ראשונה כתב הרמב"ם כתב גט בשבת או בי"ה בשוגג ונתנו לה ה"ז מגורשת כתבו וחתמו בזדון בי"ט אינה מגורשת שהרי העדים פסולים מן התורה: כתבו וחתמו בזדון ביום טוב ונתנו לה בפני עדים כשרים הרי זה גט פסול: