אכל המחובר לקרקע דינו כקרקע ונקנה בכסף ובשטר ובחזקה אפי' לא כיון לקנות הקרקע אלא החזיק בקרקע לקנות המחובר בה קנה וכן נמי אם מכר לו קרקע בכסף כדי לקנות המחובר בה קנה אע"פ שלא קנה הקרקע:
בוכתב הרמב"ם דוקא שצריך לקרקע אבל אם אינו צריך לקרקע כגון ענבים העומדות ליבצר דינם כמטלטלין לענין קנייה ואונאה ונראה דכמחובר דמי דהא לענין שבועה חשבינן להו רבנן כמחובר אע"פ שעומדות ליבצר: