ברכות הנהנין

ברכות הנהנין

על תבשיל מחמשת מיני דגן ועל מאפה ממינים אלה חוץ מן הלחם, ועל האורז מברך

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת:

על היין מברך

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:

על פירות העץ מברך

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ:

על פירות האדמה מברך

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה:

על דבר שאין גִדוּלוֹ מן הארץ כגון בשר, דגים, חלב, גבינה, וכדומה, וכן על מים או שאר משקים חוץ מן היין, מברך

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ:

לאחר האכילה - על פֵּרוֹת האילן (חוץ מז' מינים), על פֵּרוֹת האדמה, ועל דבר שאין גידולו מן הארץ (חוץ מן היין), אם אכל כזית בכדי אכילת פרס (4 דקות, וי"א 8 דקות), או שתה רביעית בבת אחת, מברך

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא נפָשׁוֹת רַבּוֹת, וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי, בָּרוּךְ חַי הָעוֹלָמִים.

על ריח טוב שבעצים (הכוונה כל שהקלח שלו קשה ונשאר הקלח כל השנה, ואין העלים שלו יוצאים מהשורש אלא מגזעו) מברך

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים:

על ריח טוב שבעשבים מברך

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עִשְׂבֵּי בְשָׂמִים:

על ריח טוב שאינו עץ ולא עשב, או שהוא מסופק בו בין עץ לעשב, מברך

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים:

אם קנה או עשה מלבושים חדשים, או אפילו שקנה בגד משומש, או שקיבל במתנה, ושמח בו, מברך 'שהחיינו', מאחר שהוא שמח בו, וזה הכלל: כל בגד שהוא שמח בו, אפילו שלאחרים אין שמחה בבגד זה - הרי זה מברך שהחיינו, וכן להיפך, אם הוא עשיר ואין לו שמחה בבגד זה שקנה, אפילו שאצל אדם עני יהיה לו שמחה בבגד זה - הרי העשיר הזה לא יברך 'שהחיינו' (בא"ח ראה ב, ד). וכן מברכים 'שהחיינו' על פרי המתחדש משנה לשנה, ויש זמן קבוע לגידולו. אבל פירות שאין בהם היכר בין ישנים לחדשים, כגון אגוזים, שקדים, ותפוחים שנמצאים בשוק כל השנה וכדומה, אף על פי שהם מתחדשים משנה לשנה, ויודע באלו שהם חדשים, אפילו הכי לא יברך עליהם שהחיינו, מאחר שאין היכר בין חדשים לישנים (שם י). המנהג הוא לברך באכילת פרי חדש ברכת הפרי ואחר כך שהחיינו

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיּמָנוּ, וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה: