אאָבֵל אָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן; וְאַחַר שֶׁהֵנֵץ הַחַמָּה בְּיוֹם שֵׁנִי, מֻתָּר לַהֲנִיחָם.
במִבָּעֵי לֵהּ לְאָבֵל לְיַתּוֹבֵי דַּעְתֵּהּ לְכַוּוֹנֵי לִבֵּהּ לַתְּפִלִין שֶׁלֹּא יַסִיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, אֲבָל בִּשְׁעַת הֶסְפֵּד וּבְכִי לֹא מַנַּח לְהוּ.