א(אָבֵל) אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַנְדָּל, דַּוְקָא שֶׁל עוֹר; אֲבָל בְּאַנְפִּלְיָא שֶׁל בֶּגֶד אוֹ שֶׁל גֻמִּי אוֹ שֶׁל שֵׂעָר אוֹ שֶׁל עֵץ, מֻתָּר, שֶׁאֵין מִנְעָל אֶלָא שֶׁל עוֹר. וְאִם הוּא שֶׁל עֵץ וּמְחֻפֶּה עוֹר, אָסוּר.
בחַיָּה מֻתֶּרֶת לִנְעֹל כָּל ל' יוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַצִּנָּה קָשָׁה לָהּ.
גכָּל אָדָם מֻתָּר לִנְעֹל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ סַכָּנַת עַקְרָב.
דאָבֵל וּמְנֻדֶּה שֶׁהָיוּ מְהַלְכִים בַּדֶּרֶךְ, מֻתָּרִים בִּנְעִילַת הַסַנְדָּל, וּכְשֶׁיַּגִיעוּ לָעִיר, חוֹלְצִין. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם הִיא עִיר שֶׁרֻבָּהּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֵין חוֹלְצִין עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ לִרְחוֹב הַיְּהוּדִים.
האִם צָרִיךְ לַחֲלֹץ מִנְעָל בְּבֵית הַקְבָרוֹת אַחַר שֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן שע"ה. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ יָחֵף מִבֵּית הַקְּבָרוֹת לְבֵיתוֹ אִם מֵת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם ר"י), וְלֹא רָאִיתִי נוֹהֲגִין כֵּן.