סימן רכד

ארְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן: הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם, אוֹ הֲרֵי אַתָּה אָסוּר בַּהֲנָאָתִי; רְאוּבֵן מֻתָּר בַּהֲנָאַת שִׁמְעוֹן, וְשִׁמְעוֹן אָסוּר בַּהֲנָאַת רְאוּבֵן. וְאִם אָמַר לְשִׁמְעוֹן: הֲרֵי אַתָּה עָלַי חֵרֶם, רְאוּבֵן אָסוּר בַּהֲנָאַת שִׁמְעוֹן, וְשִׁמְעוֹן מֻתָּר בַּהֲנָאַת רְאוּבֵן. הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם וְאַתָּה עָלַי, שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין לֵהָנוֹת זֶה מִזֶּה, וּמֻתָּרִים בִּדְבָרִים שֶׁהֵם בְּשֻׁתָּפוּת לְכָל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ הַר הַבַּיִת וְהָעֲזָרוֹת, וַאֲסוּרִין בִּדְבָרִים שֶׁהֵם בְּשֻׁתָּפוּת לִבְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר, כְּמוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת וְהַתֵּבָה וְהַסְפָרִים. וּמַה תַּקָּנָתָם, שֶׁיַּקְנוּ חֶלְקָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בּוֹ לְאַחֵר, וְנִמְצָא שֶׁאֵין אֶחָד מֵהֶם נֶהֱנֶה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם מֻתָּרִים בְּכָל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ דִּין חֲלוּקָה. הַגָּה: וּמִי שֶׁהִשְׁאִיל בֵּיתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, יֵשׁ בְּתַקָּנַת ר' גֵּרְשׁוֹן שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְאָסְרָהּ עַל א' מִבְּנֵי הַקָּהָל, אֶלָּא אִם כֵּן יַאַסְרֶנָּה עַל כֻּלָּם (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א"ח וְכָל בּוֹ סי' קי"ו).