חגי פרק ב׳

מִי בָכֶם הַנִּשְׁאָר. שֶׁהָיָה מִן הַגּוֹלִים וְעוֹדֶנּוּ חַי.

אֲשֶׁר רָאָה וְגוֹ׳. אֶת הָרִאשׁוֹן אֵין זֶה חָשׁוּב בְּעֵינָיו.

הֲלוֹא כָמֹהוּ כְּאַיִן. יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי מִי שֶׁרָאָה הָרִאשׁוֹן, אֵין זֶה בְּעֵינָיו אֶלָּא כְּאַיִן.

כָמֹהוּ כְּאַיִן. הוּא וָאַיִן שָׁוִים הֵן, כְּמוֹ (הושע ד:ט) ״וְהָיָה כָעָם כַּכֹּהֵן״. אַף כָּאן ״כָמֹהוּ כְּאַיִן״ – הוּא וָאַיִן שְׁנֵיהֶם שָׁוִים.

אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר כָּרַתִּי. תּוֹרָתִי אַתֶּם שׁוֹמְרִים, וְרוּחִי שׁוֹרָה עַל נְבִיאֲכֶם, אַל תִּירָאוּ.

עוֹד אַחַת מְעַט הִיא. מִשֶּׁתִּכְלֶה מַלְכוּת פָּרַס זוֹ הַמּוֹשֶׁלֶת עֲלֵיכֶם, עוֹד אַחַת תָּקוּם לִמְשֹׁל עֲלֵיכֶם לְהָצֵר לָכֶם, מִן מַלְכוּת יָוָן, וּמְעַט יְהֵא זְמַן מֶמְשַׁלְתָּהּ.

וַאֲנִי מַרְעִישׁ. בְּנִסִּים הַנַּעֲשִׂים לִבְנֵי חַשְׁמוֹנַאי.

אֶת הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳. וְיָבִינוּ שֶׁשְּׁכִינָתִי שׁוֹרָה בְּבַיִת זֶה, וְיָבִיאוּ תְּשׁוּרַת זָהָב וָכֶסֶף, כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בְּסֵפֶר יוֹסֵף בֶּן גּוּרְיוֹן.

לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב. וּבְיָדִי לְהָבִיא לַאֲשֶׁר חָפַצְתִּי בּוֹ.

גָּדוֹל יִהְיֶה. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: בְּבִנְיָן, וְחַד אָמַר: בְּשָׁנִים, שֶׁשְּׁנֵי בַּיִת רִאשׁוֹן אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר, וּבַיִת שֵׁנִי אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים.

שְׁאַל נָא אֶת הַכֹּהֲנִים תּוֹרָה. שֶׁמָּא שָׁכְחוּ בַּגָּלוּת הִלְכוֹת קֹדֶשׁ וְטֻמְאָה וְטָהֳרָה.

בְּשַׂר קֹדֶשׁ. בְּשַׂר טֻמְאַת נְבֵלָה אוֹ שֶׁרֶץ.

וְאֶל הַנָּזִיד. תַּבְשִׁיל.

לֹא יִטְמָא. נֶחְלְקוּ בָּהּ רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר: אִישְׁתַּבֵּישׁ כָּהֲנֵי, דְּבָעֵי מִנַּיְיהוּ רְבִיעִי בְּקֹדֶשׁ, וְאָמְרוּ לוֹ טָהוֹר. וְחַד אָמַר: לָא אִישְׁתַּבֵּישׁ כָּהֲנֵי, חֲמִישִׁי בְּקֹדֶשׁ בְּעֵי מִינַּיְיהוּ.

וְנָגַע בִּכְנָפוֹ. לֹא נָגַע בַּשֶּׁרֶץ עַצְמוֹ, אֶלָּא בַּבֶּגֶד שֶׁהוּא רִאשׁוֹן.

הֲיִקְדָּשׁ. הֲיִסְתְּאַב.

אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ. מֵת עַצְמוֹ.

יִטְמָא. שֶׁהַמֵּת אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, וַחֲמִישִׁי לְטֻמְאַת שֶׁרֶץ, רְבִיעִי הוּא לְטֻמְאַת מֵת.

כֵּן הָעָם הַזֶּה. כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם טוֹעִים בָּזוֹ, כֵּן אַתֶּם טוֹעִים בְּכַמָּה הֲלָכוֹת.

וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם. אִם לֹא יִתְּנוּ לִבָּם לִלְמֹד.

וָמָעְלָה. שָׁנִים שֶׁעָבְרוּ.

מִטֶּרֶם שׂוּם אֶבֶן אֶל אֶבֶן. מִטֶּרֶם חֲזַרְתֶּם לָשׁוּב וּלְהוֹסִיף עַל יְסוֹד שֶׁיִּסַּדְתֶּם בִּימֵי כֹּרֶשׁ וּבָטֵל. עַתָּה שִׂימוּ לְבַבְכֶם לַעֲסֹק בַּבִּנְיָן וּבְלִמּוּד צָרְכֵי כְּהֻנָּה.

מִהְיוֹתָם בָּא אֶל עֲרֵמַת עֶשְׂרִים. מִהְיוֹת לָכֶם מְאֵרָה מְשֻׁלַּחַת בְּמַעֲשֵׂיכֶם כַּאֲשֶׁר עַד הֵנָּה, שֶׁהָיוּ מַעֲמִידִים כְּרִי הָרָאוּי לָמוֹד מִתּוֹכוֹ עֶשְׂרִים סְאִין, וְלֹא הָיָה מוֹצֵא אֶלָּא עֲשָׂרָה.

בָּא אֶל הַיֶּקֶב. הוּא בּוֹר שֶׁלִּפְנֵי הַגַּת, וְהַיַּיִן יוֹרֵד לְתוֹכוֹ.

לַחְשֹׂף חֲמִשִּׁים פּוּרָה. לִשְׁאֹב מִמֶּנּוּ חֲמִשִּׁים מִדּוֹת שֶׁמּוֹדְדִין בָּהֶם יַיִן בַּגִּתּוֹת וּשְׁמָם פּוּרָה.

לַחְשֹׂף. לְמַלְּאוֹת, כְּמוֹ ״לַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא״ (ישעיהו ל:יד), וְכֵן ״חָשְׂפִי שֹׁבֶל״ (שם מז:ב).

וְהָיְתָה עֶשְׂרִים. לֹא שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בַּיַּיִן מְאֵרָה יוֹתֵר מִן הַדָּגָן, אֶלָּא שֶׁאָדָם טוֹעֶה בְּאֹמֶד מִדַּת הַיֶּקֶב, לְפִי שֶׁהוּא עָמֹק, אֲבָל הַכְּרִי עוֹמֵד לְפָנָיו. וּבְמִשְׁנַת אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן שָׁנִינוּ טַעַם, לָמָּה לֹא אָמַר בַּיַּיִן מִדָּה מוּעֶטֶת כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּדָּגָן, כְּגוֹן ״לַחְשֹׂף עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ פּוּרָה וְהָיָה עֲשָׂרָה״. לִמֶּדְךָ שֶׁהַיַּיִן מִדָּה יְתֵרָה לָעוֹלָם, וּכְשֶׁהַיַּיִן לוֹקֶה, סִימָן רַע לָעוֹלָם. וּלְפִי שֶׁהַיַּיִן צָרִיךְ לִהְיוֹת הַרְבֵּה, מָנָה בּוֹ מִנְיָן יוֹתֵר.

אֲשֶׁר יֻסַּד הֵיכַל. שֶׁהִתְחִילוּ עַתָּה בַּשְּׁנִיָּה לְהוֹסִיף עַל יְסוֹד הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּנוּ בִּימֵי כֹּרֶשׁ.

הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה. עֲדַיִן לֹא זְרַעְתֶּם בְּשָׁנָה זוֹ, וְהָאִילָנוֹת עֲדַיִן לֹא חָנְטוּ פֵּירוֹתֵיהֶן. וּמֵעַתָּה תִּזְרְעוּ בִּזְמַן בְּרָכָה, כִּי בְּבִנְיַן הַבַּיִת יָבֹא בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם.

וְהִשְׁמַדְתִּי חֹזֶק מַמְלְכוֹת הַגּוֹיִם. מַלְכוּת פָּרַס שֶׁהִיא מוֹשֶׁלֶת עַכְשָׁיו עַל כָּל הָעוֹלָם, יִפְּלוּ בְּיַד מַלְכוּת אַחֶרֶת לְסוֹף שְׁלוֹשִׁים וְאַרְבַּע שָׁנָה לְבִנְיַן הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ שׁוֹנִין בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה.

וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם. כְּלַפֵּי שֶׁנִּגְזַר עַל יְכָנְיָה אָבִיו: ״חַי אָנִי, אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי, מִשָּׁם אֶתְקַנְךָ״ (ירמיהו כב:כד), וְאוֹמֵר שָׁם: ״כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי״ (ירמיהו כב:ל) – לָמַדְנוּ שֶׁהוֹעִילָה לוֹ תְּשׁוּבָתוֹ, וְנוֹלַד לוֹ זְרֻבָּבֶל, וְהוּשַׂם כַּחוֹתָם.