חגי פרק א׳

בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ. הוּא דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס שֶׁהָיָה אַחַר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמָצִינוּ בְּמִדְרַשׁ וַיִּקְרָא רַבָּה שֶׁבְּנָהּ שֶׁל אֶסְתֵּר הָיָה. וּבִימֵי כֹּרֶשׁ הָרִאשׁוֹן עָלוּ זְרֻבָּבֶל וִיהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן מִבָּבֶל לִירוּשָׁלַיִם בִּרִשְׁיוֹן כֹּרֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא א:ג) ״מִי בְכָל עַמּוֹ וְגוֹ׳״. וְעָמְדוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְשָׁלְחוּ אִגְרוֹתֵיהֶם לְכֹרֶשׁ לְצַוּוֹת לְבַטֵּל מְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִתְחִילוּ (וְצִוָּה וּבִטְּלוּם). מִיּוֹם הַהוּא בָּטְלוּ, כִּמְפֹרָשׁ (בְּעֶזְרָא ד:כד) ״בֵּאדַיִן בְּטֵלַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהֲנָא וְגוֹ׳״. וּבָטְלָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁמָּלַךְ כֹּרֶשׁ, וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְשָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל דָּרְיָוֶשׁ בְּנוֹ. וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם נֶאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ לְחַגַּי, לְזָרְזָם לַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בַּמְּלָאכָה, וְלֹא יִירָאוּ כִּי לֹא יְבַטְּלוּם הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַצְלִיחֵם.

הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ. לְפִי שֶׁבִּטְּלוּ אוֹיְבֵיהֶם עַל יְדֵיהֶם בָּרִאשׁוֹנָה, סְבוּרִים הֵם שֶׁלֹּא אֲקַיֵּם אֶת דְּבָרַי שֶׁאָמַרְתִּי ״לְפִי מְלֹאת לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם שִׁבְעִים שָׁנָה״, וְלֹא יָבֹא עוֹד עֵת בֵּיתִי לְהִבָּנוֹת. אֱמֹר לָהֶם שֶׁבָּא עַתָּה הָעֵת, אֲבָל עֵת הָרִאשׁוֹן לֹא הָיָה אֶלָּא לִפְקִידָה, לִמְלֹאת לִתְחִלַּת מַלְכוּת בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה, וְכֵן הָיְתָה לְסוֹף שִׁבְעִים שָׁנָה, נִפְקְדוּ לַעֲלוֹת עַל פִּי כֹּרֶשׁ. אֲבָל בִּנְיַן הַבַּיִת נִתְלָה בְּחֻרְבּוֹת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁבִּימֵי צִדְקִיָּהוּ, שֶׁהָיָה מְאֻחָר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמַלְכוּת בָּבֶל, כִּדְאָמַר מַר (מגילה יא:א, ערכין יב:ב) גָּלוּ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, גָּלוּ בִּתְשַׁע עֶשְׂרֵה. וְעַתָּה מָלְאוּ הַשְּמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.

הַעֵת לָכֶם. לְשׁוֹן ׳תֵּימָהּ׳, לְכָךְ נָקוּד הַהֵ״א בְּפַתָּח.

סְפוּנִים. מְכֻסִּים בְּנִסְרֵי אֲרָזִים, כְּמוֹ (מלכים א ו:ט) ״וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת״, ״וְסָפֻן אֶת הַבַּיִת בָּאָרֶז״. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״הַכְדִין כָּשֵׁר לְכוֹן דְּאַתּוּן יָתְבִין בְּבָתַּיָּא דִּי מְטַלְּלִין בְּנִסְרֵי דְאַרְזַיָּא, וּבֵית מַקְדְּשָׁא הָדֵין חָרוּב״.

עַל דַּרְכֵיכֶם. עַל עִסְקֵיכֶם, שֶׁאַתֶּם רוֹאִין שֶׁאֵין בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם בְּרָכָה, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר: ״זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט״. כָּל זֶה בִּשְׁבִיל חֻרְבַּן בֵּיתִי הוּא.

וְהָבֵא מְעָט. בַּעֲוֹן בִּכּוּרִים שֶׁבָּטְלוּ.

אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה. בַּעֲוֹן בִּטּוּל מְנָחוֹת.

שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה. שֶׁנִּטַּל טַעַם הַיַּיִן לְפִי שֶׁבָּטְלוּ הַנְּסָכִים.

לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ. בַּעֲוֹן בִּגְדֵי כְּהוּנָה שֶׁבָּטְלוּ.

וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב. כָּל רֶוַח שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים הוֹלֵךְ וְכָלֶה, כְּנוֹתֵן מְעוֹתָיו בְּקֶשֶׁר בֶּגֶד נָקוּב.

וְאֶכָּבְדָה. חָסֵר הֵ״א, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְלֹא הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי: אָרוֹן, אוּרִים וְתֻמִּים, וְאֵשׁ, וּשְׁכִינָה, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא.

פָּנֹה אֶל הַרְבֵּה. עַד הֵנָּה הֱיִיתֶם סְבוּרִים לְהָבִיא מִן הַשָּׂדֶה הַרְבֵּה, וַהֲבֵאתֶם מְעָט.

וְנָפַחְתִּי בוֹ. אָבִיא עָלָיו מַכַּת רִקָּבוֹן וְתוֹלַעַת.

וְנָפַחְתִּי. לְשׁוֹן ״נֹפֵחַ בָּאֵשׁ פֶּחָם״ (ישעיהו נד:טז).

עֲלֵיכֶם כָּלְאוּ שָׁמַיִם. ״עַל חוֹבֵיכוֹן״.

כָּלְאוּ. מָנְעוּ.

בְּמַלְאֲכוּת ה׳. בִּשְׁלִיחוּת הַמָּקוֹם.

וַיָּבֹאוּ וַיַּעֲשׂוּ מְלָאכָה. הִתְחִילוּ מְסַתְּתִין בָּאֲבָנִים וּמְנַסְּרִין עֵצִים, בַּשִּׁשִּׁי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ, וּבַשְּׁבִיעִי בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד הָיָה דְבַר ה׳ אֶל חַגַּי.