אכריתות פרק א - א אָמַר לְהוּ רַב מְשַׁרְשִׁיָּא לְבְנֵיהּ: כִּי בָּעִיתוּ[לְמֵיזַל] לְמִגְמַר קַמֵּי רַבְּכוֹן וכו'.
באָמַר מַר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר: הֵיטֵב הַדֵּק, הַדֵּק הֵיטֵב. מְסַיֵּיעַ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֵׁם שֶׁהַדִּבּוּר רַע לַיַּיִן, כֵּן הַדִּבּוּר יָפֶה לַבְּשָׂמִים.
גב תָּנוּ רַבָּנָן: פִּטוּם הַקְּטֹרֶת, הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּרֶן וכו' א"ר יוחנן י"א סמנין נאמרו לו משה מסיני א"ר הונא מאי קראה (שמות ל): "קח לך סמים" וגו'. אָמַר רַב (חמא) [חַנָא] בַּר בִּיזְנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: כָּל תַּעֲנִית שֶׁאֵין בָּהּ מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אֵינָה תַּעֲנִית, שֶׁהֲרֵי חֶלְבְּנָה רֵיחָהּ רַע, וּמְנָאָהּ הַכָּתוּב בֵּין סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת. אַבַּיֵי אָמַר: מֵהָכָא: (עמוס ט) "וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ". תָּנוּ רַבָּנָן: (במדבר טו) "אֵת ה' הוּא מְגַדֵּף". אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: גָּרַפְתָּ קְעָרָה וְחִסַּרְתָּ. קָסָבָר, מְגַדֵּף, מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם הוּא. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: גָּרַפְתָּ קְעָרָה וְלֹא חִסַּרְתָּ, קָסָבָר: מְגַדֵּף הַיְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה.