אבכורות פרק ט - יב אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי (יוחנן) [יוֹנָתָן]: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'יַרְדֵּן'? שֶׁיָּרַד מִדָּן. אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא לְרַב אַשִׁי: אַתּוּן מֵהָתָם מַתְנִיתוּ לָהּ, אַנָן מֵהָכָא מַתְנִינָן לָהּ: (יהושע י״ט:מ״ז) "וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן, כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם", וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: 'לֶשֶׁם' זֶה פַּמְיָאס. וְתַנְיָא: יַרְדֵּן יוֹצֵא מִמְּעָרַת פַּמְיָאס.
באָמַר (רבי יודן) [רַב יְהוּדָה], אָמַר רַב: כָּל הַנְּהָרוֹת לְמַטָּה מִשָּׁלֹשׁ נְהָרוֹת, וְשָׁלֹשׁ נְהָרוֹת לְמַטָּה מִפְּרָת. וְהָאִיכָּא עֵינָתָא דְּמִידַלְיָן? אָמַר רַב מְשַׁרְשִׁיָּא: הַנְהוּ סוּלְמֵי דִּפְרָת נִינְהוּ וְהָכְּתִיב: (בראשית ב׳:י״ד) "וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְּרָת". אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הוּא פְּרָת דִּמֵעִיקָרָא. תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: 'יוּבָל' שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה טז) "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבָל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו", וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ 'פְּרָת'? שֶׁמֵּימָיו פָּרִים וְרָבִים. מְסַיֵּיעַ לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: נַהֲרָא, מִכִּיפֵיהּ מִיבְרִיךְ. וּפְלִיגָא דְּרַב, דְּאָמַר רַב אַמִי, אָמַר רַב: מִיטְרָא בְּמַעֲרָבָא, סַהֲדָא רַבָּה פְּרָת.
גיג הֵעִיד רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן סַתְרִיאֵל מֵעָרְקַת לִבְנָה לִפְנֵי רַבִּי חִזְרִין, שֶׁבִּמְקוֹמֵנוּ יֵשׁ לָהֶם שִׁשִּׁים רִבּוֹא קִלְפִין, (יתוש שבמקומנו, יש לו ששים רבוא קלפין) בְּבֵית הֶמְסֵס שֶׁלּוֹ. פַּעַם אַחַת נָפַל אֶרֶז [אֶחָד] בִּמְקוֹמֵנוּ, וְעָבְרוּ שִׁשָּׁה־עָשָׂר קְרָנוֹת עַל חוּדוֹ. פַּעַם אַחַת נָפְלָה בֵּיצַת בַּר־יוֹכְנִי, וְטִבְּעָה שִׁשִּׁים כְּרַכִּים, וְשִׁבְּרָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֲרָזִים, וּמִי שַׁדְיָא לֵיהּ? וְהָכְּתִיב: (איוב ל״ט:י״ג) "כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה"! אָמַר רַב אַסִי: הַהִיא, מוּזַרְתָּא הֲוָאִי.
דיד תַּנְיָא בֶּן עַזַאי אוֹמֵר: כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִים עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, חוּץ מִן הַקֵּרֵחַ הַזֶּה.
הסְלִיק מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת