אחלקי העבודה: כלל העבודה מתחלק לב׳ חלקים הא׳ התלמוד והב׳ המעשה:
בחלקי המעשה: המעשה מתחלק לד׳ הא׳ תמידי הב׳ יומיי הג׳ זמניי הד׳ מקריי:
גהתמידי הוא מה שיחויב בו האדם תמיד כגון אהבה ה׳ ויראתו. היומיי מה שיחויב בו בכל יום דהיינו הקרבנות בזמן הבית ועכשיו התפלות וק״ש. הזמניי מה שיחויב בו בזמנים ידועים כגון שבתות וי״ט. המקרי מה שיחויב בו לפי מה שיגיעו לו מן המקרים כגון חלה ומעשר פדיון הבן וכיוצא. ובכל א׳ מאלה ימצאו ציווים ואזהרות דהיינו עשין ולאוין והם הם סור מרע ועשה טוב:
דעיקר העבודה בכלל: ואמנם עיקר כל הענינים האלה בדרך כלל נתבאר בח״א פ״ד שהוא הפניה אליו ית׳ ובקשת קרבתו כפי הדרכים אשר חקק לנו להיות מתקרבים לו ומתדבקים בו. והנה צריך שנשתדל להסיר כל מניעות הרע הדבק בחשך החומריות והעולם הזה ולהתאמץ בהתקרבות לו עד שנדבק בו ונשתלם בשלימותו שזה כל חפצו ית׳ וכל תכלית ברואו את הבריאה וכמ״ש:
האך פרטי הענינים הם כפי מה שהוחקו חוקות האנושיות והעולם בכל בחינותיהם׳ והדרכים שניתנו לאדם להשתלם בשלימות ולהשלים עמו את הבריאה כלה כפי סדריה בכל מחלוקותיה בשרשיה ובענפיה. ונבאר עתה קצת מהם היותר שייכים ונוהגים בכל מקום ובכל זמן: