אאֲבָל אִם חֶשְׁבּוֹן כָּל בְּנֵי אָדָם שָׁוֶה אִם לֹא, נֹאמַר כִּי הַתְּשׁוּבָה בָּזֶה:
בשֶׁהִשְׁתַּדְּלוּת בְּנֵי אָדָם בְּעִנְיְנֵי תּוֹרָתָם וְעוֹלָמָם יִתְחַלֵּף כְּפִי הִתְחַלְּפוּת הַכָּרָתָם וְשִׂכְלָם וּזְכוּת הֲבָנָתָם וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם מְצֻוֶּה לְחַשֵּׁב עִם נַפְשׁוֹ בְּמָה שֶׁהוּא חַיָּב בּוֹ מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה כְּפִי הַכָּרָתוֹ בְּטוֹבוֹת הַבּוֹרֵא הַכּוֹלְלוֹת וְהַמְּיֻחָדוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים י״א:ב׳) וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ וְגוֹ׳ כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת וְגוֹ׳ רוֹצֶה לוֹמַר כִּי טַעֲנַת הַבּוֹרֵא עֲלֵיכֶם יוֹתֵר חֲזָקָה וְנִרְאֵית מִמָּה שֶׁהִיא עַל בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוֹפְתֵי הַבּוֹרֵא כִּרְאוֹתְכֶם מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם רְאִיתֶם אוֹתָם בְּעֵינֵיכֶם וְאַתֶּם הַמְיֻחָדִים בַּטּוֹבוֹת הַגְּדוֹלוֹת מִבִּלְעֲדֵיהֶם וְהַנִּצָּלִים מִמַּכּוֹת מִצְרַיִם וְקֹרַח וְלֹא הֵם וְעַל כֵּן חַיָּבִים אַתֶּם בָּעֲבוֹדָה עֲלֵיהֶם.
גוְכֵן נֹאמַר בִּשְׁאָר ב״א כִּי מָה שֶׁחַיָּבִים בּוֹ יִתְחַלֵּף כְּפִי הִתְחַלְּפוּת הַכָּרָתָם וְהִתְחַלְּפוּת הַטּוֹבוֹת עֲלֵיהֶם.
דוְעַל הַמַּאֲמִין לְחַשֵּׁב עִם נַפְשׁוֹ בְּמָה שֶׁהוּא חַיָּב לֵאלֹהִים ית׳ וִידַקְדֵּק בַּדָּבָר בְּתַכְלִית יְכָלְתּוֹ וּכְפִי הַשָּׂגָתוֹ מִמֶּנּוּ וּמָה שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו בְּמַעֲשֶׂה יִשְׁתַּדֵּל בּוֹ וְיִטְרַח וּמָה שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַשִּׂיגוֹ בְּמַעֲשֵׂה יַשִּׂיגֵהוּ בִּידִיעָה וְיִתְאָוֵהוּ בִּלְשׁוֹנוֹ, וְיִכְסוֺף אֵלָיו בְּלִבּוֹ כמ״ש דָּוִד ע״ה (תהלים קיט) אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ וְאָמַר (שם יט) הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וְגוֹ׳ וְהַבּוֹרֵא יְדִינֵהוּ לִזְכוּת וְהוּא חַיָּב לְצַפּוֹת לְעִתּוֹת אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ וְיוּכַל בָּהֶן לְשַׁלֵּם מַה שֶׁיִּתָּכֵן לוֹ מֵחוֹבוֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
הוְאַל יַרְחִיב עַל עַצְמוֹ הָאֲמַתְלָאוֹת בּוֹ וִיזַלְזֵל בּוֹ וְיַנִּיחֵהוּ וְיִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ פֶּן יִהְיֶה נֶעְכָּר בְּיוֹם הַחֶשְׁבּוֹן הַגָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יג) בָּז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ: