אשֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת – שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ו ו) עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא.
במִשָּׁרְשֵׁי הַרְחָקַת הַטֻּמְאָה מִמְּקוֹם הַקֹּדֶשׁ, כָּתַבְתִּי בְּסֵדֶר זֶה בְּמִצְוָה רִאשׁוֹנָה (מצוה שסב) מָה שֶׁיָּדַעְתִּי, וְהוּא הַדִּין וְהוּא הַטַּעַם לְהַרְחִיק הָאִישׁ הַקָּדוֹשׁ מִמֶּנָּה. וּבְטַעַם טֻמְאַת גּוּף הָאָדָם הַמֵּת, כָּתַבְתִּי גַּם כֵּן מָה שֶׁהִשַּׂגְתִּי בְּסֵדֶר אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים (רסג).
גמִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נזיר מג, א) שֶׁאֵין הַנָּזִיר חַיָּב מִשּׁוּם בִּיאָה בְּאֹהֶל הַמֵּת עַד שֶׁיִּכָּנֵס שָׁם כֻּלּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁמֵּעֵת שֶׁיַּכְנִיס שָׁם חָטְמוֹ אוֹ אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו נִטְמָא מִכָּל מָקוֹם, אֵין נִקְרָא בִּיאָה, עַד שֶׁיִּכָּנֵס כֻּלּוֹ, לְפִיכָךְ נָזִיר שֶׁנִּכְנַס לְבַיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ בְּשִׁדָּה תֵּבָה וּמִגְדָּל וּבָא חֲבֵרוֹ וּפָרַע גַּג הַתֵּבָה מֵעָלָיו מִדַּעְתּוֹ לוֹקֶה שְׁתַּיִם, אַחַת מִשּׁוּם לֹא יָבֹא, וְאַחַת מִשּׁוּם לֹא יִטַּמָּא, שֶׁהֲרֵי עַכְשָׁו טֻמְאָה וּבִיאָה בָּאִין כְּאַחַת. וְנָזִיר שֶׁנִּכְנַס בְּאֹהֶל הַמֵּת אוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת בִּשְׁגָגָה וְאַחַר שֶׁנּוֹדַע לוֹ שָׁהָה שָׁם כְּדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה בַּמִּקְדָּשׁ חַיָּב מַלְקוּת. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת נָזִיר [שם פ"א].
דוְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עָלָיו וְנִטְמָא בַּצְּדָדִין שֶׁאָמַרְנוּ חַיָּב מַלְקוּת.