אשֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח – שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַפֶּסַח שֶׁהוּא יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב ז) בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וּכְבָר הִזְהִיר עַל זֶה הַכָּתוּב בְּסֵדֶר בֹּא אֶל פַּרְעֹה בְּצִוּוּי חַג הַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (שמות יב טז) כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם. וְזֶה הַמִּקְרָא הֵבִיא הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בסהמ"צ ל"ת שכג) בְּמִנְיָנוֹ. אֲבָל אֲנִי כָּתַבְתִּי זֶה הָאַחֵר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַמּוֹעֲדוֹת סְדוּרִים בְּסֵדֶר אֶחָד, וְהַכֹּל עוֹלֶה לְעִנְיַן אֶחָד.
בוְאָמַר הַכָּתוּב כָּאן מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה וְלֹא אָמַר כָּל מְלָאכָה לְפִי שֶׁצָּרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ הֻתְּרוּ לַעֲשׂוֹת בְּיוֹם טוֹב, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (שמות יב טז) אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה, כְּלוֹמַר מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וּבְכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה (שמות א יד). וְכֵן "קַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" (בראשית ד ב), "מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד" (קהלת ה ח), "עֹבֵד אַדְמָתוֹ" (משלי יב יא), אֲבָל הַמְּלָאכָה שֶׁהִיא לְאֹכֶל נֶפֶשׁ כְּמוֹ הַבִּשּׁוּל וְכַיּוֹצֵא בוֹ מְלֶאכֶת הֲנָאָה הִיא, לֹא מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה, כֵּן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (ויקרא שם). וְכָתַב עוֹד שֶׁזֶּה הַפֵּרוּשׁ מִתְבָּאֵר בַּתּוֹרָה כִּי בְּחַג הַמַּצּוֹת שֶׁאָמַר תְּחִלָּה כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם בְּסֵדֶר בֹּא אֶל פַּרְעֹה, הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם, וּבִשְׁאָר כָּל יָמִים טוֹבִים, יְקַצֵּר, וְיֹאמַר כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, לֶאֱסֹר כָּל מְלָאכָה שֶׁאֵינֶנָּה אֹכֶל נֶפֶשׁ וּלְהוֹדִיעַ שֶׁאֹכֶל נֶפֶשׁ מֻתָּר בָּהֶן, וְלֹא יֹאמַר הַכָּתוּב לְעוֹלָם בְּאֶחָד מִכָּל שְׁאָר יָמִים טוֹבִים כָּל מְלָאכָה וְלֹא יְפָרֵשׁ בָּהֶן הֶתֵּר אֹכֶל נֶפֶשׁ, כִּי מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה יְלַמֵּד עַל זֶה. אֲבָל בְּפָרָשַׁת כָּל הַבְּכוֹר בְּחַג הַמַּצּוֹת אָמַר (דברים טז ח) וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה. וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר הִתִּיר בּוֹ בְּחַג זֶה בְּפֵרוּשׁ אֹכֶל נֶפֶשׁ בְּסֵדֶר בֹּא אֶל פַּרְעֹה, וְאַחַר כָּךְ בְּסֵדֶר זֶה הִזְכִּיר מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה דְּמַשְׁמַע בּוֹ גַּם כֵּן הֶתֵּר אֹכֶל נֶפֶשׁ, וּלְפִיכָךְ כְּשֶׁחָזַר וְהִזְכִּירוֹ פַּעַם אַחֶרֶת בְּפָרָשַׁת כָּל הַבְּכוֹר לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר בּוֹ עוֹד בֵּאוּר, וְהִזְכִּיר מְלָאכָה סְתָם, וְסָמַךְ עַל הַיָּדוּעַ. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא אָמַר כָּל מְלָאכָה כְּמוֹ בְּשַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲבָל אָמַר מְלָאכָה כְּלוֹמַר, הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר הִזְהַרְתִּיךָ עָלֶיהָ.
גמִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּדֵי שֶׁיִּזְכְּרוּ הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָהֶם וְלַאֲבוֹתֵיהֶם וִידַבְּרוּ בָּם וְיוֹדִיעוּם לִבְנֵיהֶם וְלִבְנֵי בְּנֵיהֶם, כִּי מִתּוֹךְ הַשְּׁבִיתָה מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם, יִהְיוּ פְּנוּיִים לַעֲסֹק בָּזֶה, שֶׁאִלּוּ הָיוּ מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה, וַאֲפִלּוּ בִּמְלָאכָה קַלָּה, הָיָה כָּל אֶחָד וְאֶחָד פּוֹנֶה לְעִסְקוֹ, וּכְבוֹד הָרֶגֶל יִשָּׁכַח מִפִּי עוֹלָלִים גַּם מִפִּי הַגְּדוֹלִים. וְעוֹד יֵשׁ תּוֹעֲלוֹת רַבּוֹת בַּשְּׁבִיתָה, שֶׁמִּתְקַבְּצִין כָּל הָעָם בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי סֵפֶר, וְרָאשֵׁי הָעָם יַדְרִיכוּם וִילַמְּדוּם דַּעַת. וּכְעֵין מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה לב, א) מֹשֶׁה תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ דּוֹרְשִׁין בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח בְּפֶסַח, וְהִלְכוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת [וְהִלְכוֹת חָג בֶּחָג].
דמִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ביצה כח, ב), שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִתִּיר הַכָּתוּב הַמְּלָאכוֹת לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, דַּוְקָא הַדְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב כְּגוֹן לִישָׁה, שְׁחִיטָה, אֲפִיָּה, בִּשּׁוּל, שֶׁכָּל אֵלּוּ הַמְּלָאכוֹת נִפְסָלוֹת קְצָת בִּשְׁהִיָּתָן. וּכְמוֹ כֵן מִזֶּה הַטַּעַם הִתִּירוּ לָדוּךְ סַמְמָנִים בְּיוֹם טוֹב מִשּׁוּם דִּמְפִיגֵי טַעְמַיְהוּ, בִּשְׁהִיָּה, אַחַר שֶׁהֵן נִדּוֹכִין, אֲבָל הַמְּלָאכוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְאֵינָן מְקַבְּלוֹת בְּזֶה שׁוּם הֶפְסֵד, כְּגוֹן קְצִירָה, דִּישָׁה, בְּרִירָה, טְחִינָה, רְקִידָה, וְכַיֹּצֵא בָּהֶן, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן בְּיוֹם טוֹב, וְאֵינָן בִּכְלַל צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ כְּלָל, וְלוֹקִין עֲלֵיהֶם כַּחֲרִישָׁה בַּשָּׂדֶה שֶׁהִיא מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה בֶּאֱמֶת. וְעוֹד בֵּאֲרוּ הַמְּפָרְשִׁים הָאַחֲרוֹנִים עִנְיָן זֶה וְאָמְרוּ כֵּן, דְּלֹא נִקְרָא צֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ, אֶלָּא מָה שֶׁנַּעֲשָׂה לְיוֹמוֹ. כְּלוֹמַר לִזְמַן מוּעָט כְּמוֹ בִּשּׁוּל וַאֲפִיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְכֵן מָה שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם סוֹמֶכֶת בּוֹ לַהֲכִינוֹ לִשְׁעָתוֹ, לְאַפּוֹקֵי צִידָה שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם עָלֶיהָ, דְּשֶׁמָּא לֹא תִּזְדַּמֵּן לוֹ צִידָה הַיּוֹם. וְעוֹד אָמְרוּ, דְּכִי שָׁרִינַן אֹכֶל נֶפֶשׁ בַּמֶּה שֶׁנַּעֲשָׂה לִשְׁעָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ דַּוְקָא כְּשֶׁאָדָם מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּגוּפָהּ שֶׁל מְלָאכָה, אֲבָל אִם מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסִלּוּקָהּ שֶׁל מְלָאכָה אָסוּר. וְזֶהוּ שֶׁאָסְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם כב, א) לְכַבּוֹת הַבְּקַעַת, אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתּוֹ לְכַבּוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַשֵּׁן הַקְּדֵרָה. וּלְעִנְיַן צְלִיַּת בָּשָׂר עַל הַגֶּחָלִים דְּהַיְנוּ, בִּשְׂרָא אַגֻּמְרֵי הַנִּזְכָּר בַּגְּמָרָא (שם כג, א), אַף עַל פִּי שֶׁהָאֵשׁ מִתְכַּבָּה בְּלַחוּת הַבָּשָׂר אֵין זֶה נִקְרָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסִלּוּקָהּ שֶׁל מְלָאכָה, כִּי צֹרֶךְ הַצְּלִיָּה לַעֲשׂוֹתָהּ כֵּן וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּגוּפָהּ שֶׁל מְלָאכָה הוּא וְשָׁרִי.
הוְכֵן מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם יב, א), שֶׁאֵין בִּכְלַל הֶתֵּר צָרְכֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ דַּוְקָא מָה שֶׁהוּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לְבַד, אֶלָּא אַף כָּל דָּבָר הַצָּרִיךְ לוֹ לָאָדָם בּוֹ בַּיּוֹם, שֶׁהוּא דְּבַר מִצְוָה, כְּגוֹן קָטָן לְמוּלוֹ, וְלוּלָב לָצֵאת בּוֹ, וְכֵן סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת בּוֹ, דְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא זְמַן תּוֹרָה הוּא, וּבֵין שֶׁאֵינוֹ דְּבַר מִצְוָה אֶלָּא צָרְכֵי הַגּוּף לְבוֹ בַּיּוֹם, כְּגוֹן רְחִיצַת רַגְלַיִם בְּמַיִם חַמִּין שֶׁהֻחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב אוֹ לַעֲשׂוֹת מְדוּרָה לְהִתְחַמֵּם בָּהּ, כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ מֻתָּרִין, וּבִכְלַל הֶתֵּר דְּאֹכֵל נֶפֶשׁ נִינְהוּ. כֵּן פֵּרְשׁוּ הַדָּבָר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רמב"ם הל' יום טוב א טז).
ווּמִיהוּ דַּוְקָא דְּבָרִים הַשָּׁוִים בְּכָל גּוּף אָדָם הוּא שֶׁנַּתִּיר וְנֹאמַר שֶׁהוּא בִּכְלַל הֶתֵּר זֶה שֶׁל אֹכֶל נֶפֶשׁ, כְּגוֹן רְחִיצַת רַגְלַיִם, דְּכֻלֵּי עָלְמָא רָחֲצֵי הָכִי לִפְעָמִים, אֲבָל מָה שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לְכָל אָדָם, כְּגוֹן מֻגְמָר דְּלָאו כֻּלֵּי עָלְמָא מְגַמְּרֵי כִּדְאָמְרִינַן בִּכְתֻבּוֹת (ז, א) וַדַּאי אָסוּר הוּא וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְדַוְקָא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ בָּעֵינַן שֶׁיִּהְיֶה הָעִנְיָן שָׁוֶה בְּכָל אָדָם, אֲבָל לְעִנְיַן אֳכָלִין, אֲפִלּוּ מַאֲכָל שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹתוֹ אֶלָּא הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ כָּל אָדָם, דְּמִכָּל מָקוֹם, עִקַּר אֲכִילָה, דָּבָר הַשָּׁוֶה בְּכָל נֶפֶשׁ הִיא. וְכֵן מָה שֶׁאָמְרוּ (ביצה ב, ב) בְּאִסּוּר הֲכָנָה, דְּאֵין יוֹם טוֹב מֵכִין לְשַׁבָּת, וְלֹא שַׁבָּת מֵכִין לְיוֹם טוֹב, וְלֹא מִשְׁתַּכְחָא אִסּוּר הֲכָנָה מִדְּאוֹרַיְתָא לְדַעְתִּי כִּי מְעַיְּנַתְּ שַׁפִּיר בְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא כִּי אִם בְּבֵיצָה בִּלְבַד, וְעִקַּר אִסּוּרָהּ הוּא בְּשֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחַר שַׁבָּת אוֹ בְּשַׁבָּת שֶׁלְּאַחַר יוֹם טוֹב, בְּהָכִי מִתּוֹקְמָא הֲכָנָה דְּרַבָּה בְּבֵיצָה, וּבְהָכִי אֲסִירָא אִסּוּרָא דְּאוֹרָיְתָא וְלָא בְּעִנְיָן אַחֵר, דְּהָא אָסְרִינַן לַהּ כְּשֶׁנּוֹלְדָה בְּשַׁבָּת לְיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחֲרָיו, אוֹ בְּנוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב לְשַׁבָּת שֶׁאַחֲרָיו, וְכֵן בְּשֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ מִדְּרַבָּנָן הוּא אִסּוּרָא, וְהַכֹּל מִשּׁוּם גְּזֵרָה דְּנוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחַר שַׁבָּת כִּדְאָמְרָן. וְיַאֲרִיךְ הָעִנְיָן אִם בָּאתִי לְכָתְבוֹ בְּבֵאוּר רָחָב וּבִמְקוֹמוֹ בְּרֵישׁ בֵּיצָה (שם) הֶאֱרַכְתִּי בּוֹ כַּאֲשֶׁר לִמְּדוּנִי רַבּוֹתַי, יִשְׁמְרֵם אֵל.
זוְדִין מַכְשִׁירֵי אֹכֶל נֶפֶשׁ שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתָן, מִשּׁוּם דִּכְתִיב (שמות יב טז) הוּא לְבַדּוֹ וְלֹא מַכְשִׁירָיו, וְדִין זִמּוּן הַגּוֹיִם (שם כא, ב) בְּיוֹם טוֹב שֶׁאָסוּר, דִּכְתִיב לָכֶם וְלֹא לַגּוֹיִם, וְכֵן אֵין אוֹפִין שׁוּם דָּבָר לַכְּלָבִים, דִּכְתִיב לָכֶם וְלֹא לִכְלָבִים, וּמָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ד, ב), בִּשְׁנֵי יָמִים שֶׁל גָּלוּיוֹת דְּבֵיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בָּזֶה מֻתֶּרֶת בָּזֶה, וּמָה שֶׁנִּתְלַשׁ מִן הַקַּרְקַע בָּזֶה מֻתָּר בָּזֶה, דִּשְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת הֵן, מָה שֶׁאֵינוֹ כֵּן בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ רַבִּים יִתְבָּאֲרוּ כֻּלָּן בַּאֲרֻכָּה בַּמַּסֶּכֶת הַבְּנוּיָה עַל זֶה וְהִיא מַסֶּכֶת יוֹם טוֹב [א"ח סימן תצה].
חוְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְעָשָׂה מְלָאכָה מִמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בְּיוֹם טוֹב בְּמֵזִיד חַיָּב מַלְקוּת.