א"עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה" (שמות טו, ב), נראה לי בסיעתא דשמיא דידוע על ידי קראית שמע ותפלה אנחנו ממשיכין לשכינה אורות המוחין שהם כתר חכמה בינה, הרמוזים באות למ"ד, שכל אחת כלולה מעשר שהם למ"ד של תיבת "לי", וגם ממשיכים לשכינה אורות חמשה חסדים וחמשה גבורות מן הדעת, הרמוזים באות יו"ד דתיבת "לי". וזה שאמר "עזי" -- זו קריאת שמע שהיא תורה שבכתב שנקראת "עז", "וזמרת יה" -- זו תפלת העמידה הבאה אחר קריאת שמע. ובזה "ויהי לי" סוד אותיות "לי" שהם אורות כתר חכמה בינה, ואורות החסדים והגבורות. "לישועה" מספר "להשכינה" כי "ישועה" מספר "השכינה" עם הכולל:
בוהנה ידוע כי ארבעה הם תיקוני השכינה שהם נקראים מטה ושלחן וכסא ומנורה, וזה סדרן:
גבתפלת ערבית מתקנים סוד המטה,
דובפסוקי דזמרה בשחרית מתקנים סוד השלחן,
הוביוצר וקריאת שמע מתקנים סוד הכסא,
וובתפלת העמידה מתקנים סוד המנורה.
זוזו הכונה מכונים אותה אפילו בני אדם פשוטים, ויש עושים רשימה בסידור שלהם לכל ארבעה תיקונים הנזכרים לכל אחד במקומו כדי שלא יזוזו ממחשבתן. ונראה לי לרמוז תיקון המנורה בתחלת תפילת העמידה, כי ראשי תבות "א'דני ש'פתי" עולה מספר "מנורה" לרמז שבתפלה זו מתקן המנורה.