Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן רכה

בית חדש (ב״ח) · ב״ח על טור אורח חיים · 6 סעיפים

כל פרקי ב״ח על טור אורח חיים (681)

סימן א–נ · סימן נא–ק · סימן קא–קנ · סימן קנא–ר · סימן רא–רנא · סימן רנב–שא · סימן שב–שנא · סימן שנב–תה · סימן תו–תנו · סימן תנז–תקז · סימן תקח–תקנח · סימן תקנט–תריד · סימן תרטו–תרסה · סימן תרסו–תרצז

  1. סימן רא
  2. סימן רב
  3. סימן רג
  4. סימן רד
  5. סימן רה
  6. סימן רו
  7. סימן רז
  8. סימן רח
  9. סימן רט
  10. סימן רי
  11. סימן ריא
  12. סימן ריב
  13. סימן ריג
  14. סימן ריד
  15. סימן רטו
  16. סימן רטז
  17. סימן ריז
  18. סימן ריח
  19. סימן ריט
  20. סימן רכ
  21. סימן רכא
  22. סימן רכב
  23. סימן רכג
  24. סימן רכד
  25. סימן רכה
  26. סימן רכו
  27. סימן רכז
  28. סימן רכט
  29. סימן רל
  30. סימן רלא
  31. סימן רלב
  32. סימן רלג
  33. סימן רלד
  34. סימן רלה
  35. סימן רלו
  36. סימן רלז
  37. סימן רלח
  38. סימן רלט
  39. סימן רמ
  40. סימן רמא
  41. סימן רמב
  42. סימן רמג
  43. סימן רמד
  44. סימן רמה
  45. סימן רמו
  46. סימן רמז
  47. סימן רמח
  48. סימן רמט
  49. סימן רנ
  50. סימן רנא

אהרואה חבירו לאחר ל' יום מברך שהחיינו ואחר י"ב חודש מברך מחיה המתים בפרק הרואה ומייתי עלה אמר רב אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר י"ב חודש שנאמר נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד ופירש"י וסתם כלי לאחר י"ב חודש משתכח מן הלב דיאוש בעלים לאחר י"ב חודש היא כדאיתא פרק אלו מציאות כו' ע"ש ומשמע ודאי דלאחר י"ב חודש כיון שמברך מחיה המתים אין לברך שהחיינו כדלעיל דכשמברך הטוב והמטיב אין לברך שהחיינו דבכלל הטוב והמטיב היא ה"נ בכלל מחיה המתים הוי נמי שהחיינו וכך הוא משמעות כל הפוסקים ומצאתי שכתב מהרש"ל שכך קיבל הוא מרבותיו ופשוט הוא מיהו אם חבירו הוא חכם בישראל אם מברך שהחיינו או מחיה המתים צריך לברך ג"כ ברוך שחלק מחכמתו ליראיו ולדעת רבינו בסי' רכ"ד ס"ג אם הוא מופלג בחכמה מברך ג"כ ברוך חכם הרזים דה"א להדיא סוף (דף נ"ח) בעובדא דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ורב חנינא בריה דרב איקא מיהו לשם כתבתי דאין לברך ברכה זו ע"ש:

בומ"ש והוא שחביב עליו הרבה וכו' אברכת שהחיינו נמי קאי וכך מבואר בדברי התוס' (דף נ"ח) בד"ה הרואה חבירו אחר שלשים יום:

גהרואה פרי חדש וכו' בסוף פרק בכל מערבין קאמר תלמודא דאקרא חדתא אומר שהחיינו וקאמר התם דאינו אלא רשות ולא חובה ומשמע דוקא דומיא דקרא חדתא דמתחדש משנה לשנה וה"ה מזמן לזמן (אפי' אינה אלא חצי שנה לאפוקי ירק חדש דאין מברכים עליו שהחיינו כיון דעומד בקרקע כל השנה כ"כ מהרי"ו:

דהחיגר והקיטע וכו' אם הם ממעי אמו וכו' צריך לפרש דלא קאי אקיטע דבקיטע אין שייך לומר אם הוא ממעי אמו וכדאמר בגמרא להדיא דיקא נמי דקתני דומיא דקיטע ש"מ אלא קאי אשארא החיגר והסומא וכו':

הומ"ש וכתב הראב"ד דוקא שמצטער עליו הקשה ב"י הא פיל וקוף לא שייך בהו שמצטער עליהם ואפ"ה מברך עכ"ל ויש לתרץ דלא קאי הראב"ד אברכת משנה הבריות דכיון דמברך על שינוי הבריאה אפילו אינו מצטער צריך לברך אלא קאי אברכת דיין האמת שצריך לברך אם נשתנה אח"כ על זה אמר הראב"ד דוקא על מי שמצטער דומיא דבריות טובות דמברך על מה שנהנה הכא נמי מברך על מה שמצטער ועוד י"ל דלא קאי הראב"ד אהך ברייתא דתני בה הרואה פיל וקיפוף וקוף אומר ברוך משנה הבריות אלא אאידך ברייתא דתני בה ראה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן וכו' דמדלא תני בה פיל וקוף וקיפוף אלמא דלא נקט התנא בהך ברייתא אלא באותן דשייך לומר דמצטער עליהן כיון דהן בני אדם כמותו והתם איכא לחלק בין ממעי אמו לאינן ממעי אמו אבל כולן מיירי במצטער עליהם אבל הך ברייתא דפיל וקוף וקיפוף אינו משום דמצטער אלא דמברך על שינוי הבריאה:

ווכתב עוד שאינו מברך אלא פעם ראשונה וכו' עיין לעיל בסימן רי"ח ומשמע דבאילנות טובות מודה רבינו להראב"ד דאינו מברך אלא בפעם ראשונה:

הורדת הספר (PDF)