אמי שנתן מעות ליד שליש כו' משנה וברייתא דפליגי ר"ת ור"י ס"פ מציאת האשה ואסיקנא בגמרא דבקטנה אפי' ניסת לא פליגי דפשיטא דאין שומעין לה דאין מעשה קטנה כלום כי פליגי בגדולה מן האירוסין והלכה כר"נ בדיני דפסק הלכה כר"מ דאין שומעין לה אלא יעשה השליש מה שהושלש בידו דאע"ג דגדולה היא מצוה לקיים דברי המת אבל בגדולה וניסת אף האב לא עלה בדעתו למסרם ביד שליש אלא עד שתינשא דמשנישאת הבעל זכאי לאכול פירות:
בומ"ש דמלד"ה אעפ"י שצוה כשהיה בריא כ"כ התוספות והרא"ש לשם והקשו בתו' בשם ר"ת כיון דמלד"ה א"כ מאי מהני הא דדברי ש"מ ככתובים וכמסורים דמי ואר"ת דלא אמרי' מלד"ה אלא כשהושלש מתחילה לכך וכו' ומשום הכי תנן הכא המשליש מעות לבתו כו' והרא"ש האריך בזה ועיין בח"מ בסימן רנ"ב: