וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר (במדבר לא יח)
תמן תנינן א"ר יהודה אין העולם מתנהג אלא בתרי גוונין דאתו מסטר אתתא דאשתכחת חכימת לבא. הדא הוא דכתיב וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויבאו מטוה את התכלת ואת הארגמן (שמות לה כה) . ומאי מתיין? את התכלת ואת הארגמן - גוונין דכלילן בגו גווני. הדא הוא דכתיב דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה, וכתיב בידיה טוו. מאי טוו? אמר רבי יהודה טוו בדינא ברחמי.
א"ר יצחק: אמאי אתקרי' אשה? אמר ליה דכלילא בדינא וכלילא ברחמי. ת"ח דא"ר אלעזר כל אתתא בדינא אתקריא עד דאטעמא טעמא דרחמי. דתניא מסטרא דב"נ אתי חוורא ומסטרא דאתתא אתי סומקא טעמא (ס"א אתתא) דאתתא מחוורא וחוורא עדיף. ות"ח אמאי אסירן נשי שאר עמין דידעי משכבי דכורא? משום דתנינן אית ימינא ואית שמאלא; ישראל ושאר עמין, וג"ע וגיהנם, עלמא דא ועלמא דאתי. ישראל לקבלי דרחמי, ושאר עמין לקבלי דדינא. ותנן אתתא דאטעמא טעמא דרחמי - רחמי נצחא. אתתא דטעמא טעמא דדינא - דינא בדינא אתדבקת ועלייהו אתקרי והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה.
ועל דא תנינן הנבעלת לעכו"ם קשורה בו ככלב. מה כלבא תקיפא ברוחיה חציפא - אוף הכא דינא בדינא חציפא בכלא. הנבעלת לישראל תנינן כתיב ואתם הדבקים ביהוה אלקיהם חיים כלכם היום. מאי טעמא? משום דנשמתא דישראל אתייא מרוחא ד'אלהים חיים' דכתיב כי רוח מלפני יעטוף - משמע דכתיב מלפני. ובגין כך אתתא דהיא בתולתא ולא אתדבקת בדינא קשיא דשאר עמין ואתדבקת בישראל - רחמי נצחא ואתכשרת.
ות"ח כתיב אמרתי עולם חסד יבנה. מאי חסד הוא חד מכתרי עלאי דמלכא דנשמתא דישראל קרא לה קב"ה חסד על תנאי דיתבני ולא ישתיצי חסד מעלמא משמע דכתיב יבנה. בגין כך תנינן מאן דשצי חסד מעלמא אשתיצי הוא לעלמא דאתי. ועל דא כתיב לא תהיה אשת המת החוצה בגין למעבד חסד עם מיתא ואתעביד בניינא דכתיב עולם חסד יבנה: