לך לך מארצך וגו' -- רבי אבא פתח ואמר, (ישעיה מו יב) שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה - שמעו אלי אבירי לב, כמה תקיפין לבייהו דחייביא, דחמאן שבילי ואורחי דאורייתא ולא מסתכלן בהו, ולבייהו תקיפין דלא מהדרין בתיובתא לגבי מריהון, ואקרון אבירי לב, הרחוקים מצדקה, דמתרחקי מאורייתא. רבי חזקיה אמר, דמתרחקי מקב"ה, ואינון רחיקין מניה, ובגין כך אקרון אבירי לב, הרחוקים מצדקה, דלא בעאן לקרבא לגבי קב"ה, בגין כך אינון רחוקים מצדקה, כיון דאינון רחוקים מצדקה, רחוקים אינון משלום דלית לון שלום, דכתיב (ישעיה מח כב) אין שלום אמר יהו"ה לרשעים, מאי טעמא, בגין דאינון רחוקים מצדקה. תא חזי אברהם בעי לקרבא לקב"ה ואתקרב הה"ד (תהלים מה ח) אהבת צדק ותשנא רשע, בגין דאהב צדק ושנא רשע אתקרב לצדקה, ועל דא כתיב (ישעיה מא ח) אברהם אוהבי, מאי טעמא אוהבי, בגין דכתיב אהבת צדק, רחימותא דקב"ה דרחים
סתרי תורה
סתרי תורה: תאנא בתוקפא דהרמנו דמלכא אנציב חד אילנא רבא ותקיף גו נטיען עילאין נטיעה דאילנא דא בתריסר תחומין אסתחר, בארבע סטרין דעלמא פרישא רגליה, ת"ק פרסי מטלנוי, כל רעותין דאינון פרסין ביה תליין, כד אתער האי כלהו מתערין בהדיה, לית מאן דנפיק מרעותיה לבר, כלהו ברעותא חדא בהדיה, קם מלעילא, (ס"א. נחית) אתנחית במטלנוי לגו ימא, מניה ימא (אתגלי) אתמליא, איהו מקורא (דכל ד"א לכל) מיין דנבעין, תחותיה מתפלגין כל מימוי דבראשית שקיו דגנתא ביה תליין, כל נשמתין דעלמא מניה פרחין, נשמתין אלין עאלין בגנתא, לנחתא להאי עלמא. נשמתא כד נפקא אתברכא בשבע ברכאן, למהוי אבא (ד"א, ל"ג לרוחא ורם) לגופא, (ולמהוי) בסליקו (דדיוקנא עלאה, הה"ד ויאמר יהו"ה אל אברם, הא נשמתא עלאה אבא (ד"א ל"ג לרוחא ורם) לגופא, בסליקו), דדיקונא עלאה, כד בעיא (נפשא) לנחתא להאי עלמא, אומי לה קודשא בריך הוא למיטר פקודי אורייתא, ולמעבד רעותיה, ומסר לה מאה מפתחאן