וידבר יהו"ה אל משה לאמר. דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני יהו"ה אלהיכם (ויקרא יט ב) .
רבי אלעזר פתח אל תהיו כסוס כפרד אין הבין וגו' (תהלים לב ט) .
בכמה זמנין אורייתא אסהידת בהו בבני נשא, כמה זמנין ארימת קלין לכל סטרין לאתערא להו, וכלהו דמיכין בשינתא בחוריהון, לא מסתכלין ולא משגיחין. בהיך אנפין יקומון ליומא דדינא עלאה כד יתבע לון מלכא עלאה עלבונא דאורייתא דצווחת לקבליהון ולא אהדרו אפין לקבלה! דכלהו פגימין בכלא - דלא ידעו מהימנותא דמלכא עלאה. ווי לון! ווי לנפשהון! דהא אורייתא בהו אסהידת ואמרת מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו (משלי ט טז) .
מהו חסר לב? דלית ליה מהימנותא. דמאן דלא אשתדל באורייתא - לאו ביה מהימנותא ופגים הוא מכלא. אמרה לו - 'אומרה לו' מבעי ליה כמה דאת אמר אומרה לאל סלעי - מהו אמרה? אלא לאכללא ולאתוספא אורייתא דלעילא דהיא קרייה ליה 'חסר לב', פגים מהימנותא. דהכי תנינן כל מאן דלא אשתדל באורייתא אסיר למקרב לגביה לאשתתפא בהדיה ולמעבד ביה סחורתא, וכ"ש למהך עמיה באורחא, דהא לית ביה מהימנותא.
תנינן כל בר נש דאזיל בארחא ולית עמיה מלי דאורייתא - אתחייב בנפשיה. כל שכן מאן דאזדווג בארחא עם מאן דלית ביה מהימנותא, דלא חשיב ליקרא דמאריה ודידיה, דלא חס על נפשיה.
ר' יהודה אומר מאן דלא חס על נפשיה - היך ישלוף נפשא דכשרא לבריה? ועל דא כתיב אל תהיו כסוס כפרד אין הבין.
זכאין אינון צדיקייא דמשתדלי באורייתא וידעין ארחוי דקב"ה, ומקדשי גרמייהו בקדושה דמלכא ואשתכחו קדישין בכלא, ובגין כך משלפי רוחא דקדושה מלעילא, ובנייהו כלהו זכאי קשוט ואקרון 'בני מלכא' 'בנין קדישין'. ווי להון לרשיעייא דכלהו חציפין ועובדייהו חציפין. בגיני כך ירתין בנייהו נפשא חציפא מסטרא דמסאבא, כמה דכתיב ונטמתם בם - אתא לאסתאבא מסאבין ליה.
אל תהיו כסוס כפרד - דאינון מארי זנותא על כלא. אין הבין - דלא ישתדלו בני נשא בארחא דא. דאי הכי כתיב הכא אין הבין וכתיב התם והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רועים לא ידעו הבין (ישעיהו נו יא) . כלומר יהון מזדמנין אינון דאקרון 'עזי נפש'. מאי טעמא? משום דלא ידעו הבין.
והמה רועים - מאי רועים?
רעיא מהימנא
[זכאין אינון אברים וכו' - עד למהוי בנדתה מהרעיא מהימנא - נדפס אלא פגיעה - דף רכ"ה ע"ב]