וישראל לבוזזים הלא יהו"ה וגו', תא חזי מזמנא דאתחרב בי מקדשא, ברכאן לא שריין בעלמא ואתמנעו, כביכול אתמנעו מעילא ותתא, וכל אינון שאר דרגין תתאין מתתקפי ואזלי ושלטי עלייהו דישראל, בגין דאינון גרמו בחובייהו. האי קרא לא אתיישבן מליה, דכתיב מי נתן למשיסה יעקב, כיון דאמר מי נתן למשיסה יעקב וישראל, מהו חטאנו לו, חטאו לו מבעי ליה, ואי אמר חטאנו לו, מאי ולא אבו, ולא אבינו מבעי ליה, אלא בשעתא דאתחרב מקדשא ואתוקד היכלא ועמא אתגלי, בעיא שכינתא לאתעקרא מדוכתה, ולמיהך עמהון בגלותא, אמרה איהך בקדמיתא למחמי ביתאי והיכלאי, ואפקוד על דוכתי דכהני וליואי דהוו פלחין בביתאי. אמר רבי אלעזר, בההיא שעתא אסתכלת כנסת ישראל לעילא, וחמאת דבעלה אסתלק מינה לעילא לעילא, נחתת לתתא עאלת בביתא, ואסתכלת בכל אינון דוכתי, ואשתמע קלא לעילא לעילא, ואשתמע קלא לתתא, הדא הוא דכתיב (ירמיה לא יד) קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה וגו' ואוקמוה. כיון דעאלת בגלותא, אסתכלת בעמא, וחמאת דדחקי לון ורמסי לון בגלותא בין רגלייהו דשאר עמין, כדין אמרת (ישעיה מב כד) מי נתן למשיסה יעקב וגו', ואינון אמרין הלא יהו"ה זו חטאנו לו, והיא אמרת ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו. ובשעתא דזמין קב"ה למפקד על עמיה, כנסת ישראל תיתוב מן גלותא בקדמיתא, (א"ל קב"ה) תהך לביתא, בגין דבית המקדש יתבני בקדמיתא, ויימא לה קב"ה קומי מעפרא, היא תבת ואמרה, לאן אתר איהך, ביתאי חרב היכלי אתוקד בנורא, עד דקב"ה יבני בי מקדשא בקדמיתא ויתקין היכלא ויבני קרתא דירושלם, ולבתר יוקים לה מעפרא, הדא הוא דכתיב (תהלים קמז ב) בונה ירושלם יהו"ה וגו', בונה ירושלם בקדמיתא, ולבתר נדחי ישראל יכנס, ויימא לה (ישעיה נב ב) התנערי מעפר קומי שבי ירושלם וגו', ויתכניש גלותהון דישראל, הדא הוא דכתיב בונה ירושלם ה' בקדמיתא, ולבתר נדחי ישראל יכנס, וכדין הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם, דא תחיית המתים, וכתיב (יחזקאל לו כז) ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו וכו':
ברוך ה' לעולם אמן ואמן