בקדמיתא יהיבנא לך בפקדונא - השתא דקשירנא ייחודא ועבידנא עובדא ומלולא כדקא יאות ואודינא על חטאי - הא נפשי מסירנא לך ודאי! ויחזי בר נש גרמיה כאילו פטיר מן עלמא - דנפשיה מסיר להאי אתר דמותא. בגין כך לא אית ביה וא"ו - דוא"ו אילנא דחיי הוא, והאי אילנא דמותא הוא.
והא קמ"ל דרזא דמלה דאית חובין דלא מתכפרן עד דאתפטר בר נש מעלמא! הדא הוא דכתיב אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון (ישעיהו כב יד) . והאי יהיב גרמיה ודאי למותא ומסיר נפשיה להאי אתר. לאו בפקדונא כמה בליליא! אלא כמאן דאתפטר מן עלמא ודאי! ותקונא דא בעי בכוונא דלבא, וכדין קב"ה מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה. זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא.
ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא דחיקא ולא ברעותא, כמה דאת אמר ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו לז. הוא אומר אליך יהו"ה נפשי אשא ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא. הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי, בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא.
ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא, בגין דכתיב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני (תהלים קא ז) . מאי לא יכון? אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקב"ה - קלא נפיק ואמר לא יכון לנגד עיני! האי בעי לאתקנא גרמיה - לא יכון! - לא בעינא דיתתקן! כל שכן אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות!
זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב ובאו וראו את כבודי וגו' (ישעיהו סו יח) , וכתיב אך צדיקים יודו לשמך וגו' (תהלים קמ יד) .
אתא ר' אלעזר ונשיק ידוי. אמר: "אלמלא לא אתינא לעלמא אלא למשמע מלין אלין דיי!" אמר ר' יהודה: "זכאה חולקנא וזכאה חולקהון דישראל דאינון מתדבקין בקב"ה דכתיב ואתם הדבקים וגו', ועמך כלם צדיקים וגו'!"
ברוך יהו"ה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהו"ה לעולם אמן ואמן
רעיא מהימנא
(אין רעיא מהימנא בפרשת במדבר)