צפניה פרק ב׳

הִתְקוֹשְׁשׁוּ. הִתְלַקְּטוּ וְאִסְפוּ יַחַד, כְּמוֹ ״לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ״ (שמות ה:יב).

וָקוֹשּׁוּ. מַעֲשֵׂיכֶם. הַשְׁווּ מַעֲשֵׂיכֶם לְדַעַת קוֹנְכֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ: קַשֵּׁט עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ קַשֵּׁט אֲחֵרִים. עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן ׳הֶקֵּשׁ׳, אָדָם הַמַּשְׁוֶה עַצְמוֹ וּמְיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ.

הַגּוֹי לֹא נִכְסָף. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״דְּלָא חֲמַד לְמֵיתַב לְאוֹרָיְתָא״.

בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק. לִפְנֵי בֹּא הַגְּזֵירָה.

כְּמֹץ עָבַר. הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, כְּמֹץ הָעוֹבֵר מִלִּפְנֵי רוּחַ, וּכְעָשָׁן הָעוֹבֵר מִלִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ. וְזֶהוּ תַּרְגּוּמוֹ שֶׁל ״עָבַר יוֹם״. כָּךְ תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״תֶּהֱווֹן דָּמַן לְכְמוֹצָא דְּנָשֵׁב בֵּיהּ רוּחָא, וּכִתְנָנָא דְּעָדֵי מִן קֳדָם יוֹמָא״. נֻסָּח אַחֵר: כְּטוּלָא דְּעָדוֹ וְכוּ׳״, זֶהוּ לְשׁוֹן ׳צֵל׳.

כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה. כִּי אִם תַּעֲשׂוּ כֵּן, אֶפְקֹד עַל שְׁכֵנֵיכֶם הָרָעִים – פְּלֶשֶׁת וְעַמּוֹן וּמוֹאָב, כְּמוֹ שֶׁהַנָּבִיא מְסַדְּרָן וְהוֹלֵךְ.

בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ. אַשְׁדּוֹד שְׁמָהּ, וּבַצָּהֳרַיִם אֲשֶׁר יָשֹׁד בָּהּ קֶטֶב יְגָרְשׁוּהָ וּתְהִי שְׁדוּדָה. דָּבָר אַחֵר: בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ – מְקוֹם מִרְעֵה צֹאן הָיָה, וְצָהֳרַיִם קָשֶׁה לָצֵאת בּוֹ צֹאן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם״ (שיר השירים א:ז).

חֶבֶל הַיָּם. ״סְפַר יַמָּא״. וּלְשׁוֹן ׳חֶבֶל׳ – מִדַּת הַקַּרְקַע הִיא, שֶׁמּוֹדְדִין בְּחֶבֶל. כְּלוֹמַר הַסְּמוּכִים לַיָּם.

גּוֹי כְּרֵתִים. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עַמָּא דְמְחֻיָּבִין לְאִשְׁתְּצָאָה״. וּמִי הֵן יוֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם? כְּנָעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי פְּלִשְׁתִּים יוֹשְׁבִים עַל שְׂפַת הַיָּם הָאַחֲרוֹן בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּתוֹךְ מִצְרֵי תְּחוּמֶיהָ. וְאַף שֶׁדּוֹרְשׁוֹ יוֹנָתָן לְכִלָּיָה, ״גּוֹי כְּרֵתִים״ – מְדִינָה הִיא בַּפְּלִשְׁתִּים וּשְׁמָהּ כְּרֵתִי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּצִקְלָג: ״אֲנַחְנוּ פָשַׁטְנוּ עַל נֶגֶב הַכְּרֵתִי וְעַל אֲשֶׁר לִיהוּדָה״ (שמואל א ל:יד), וְתִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״עַל דָּרוֹם כְּרֵתִי״. וּלְמַטָּה כָּתוּב: ״בְּכָל הַשָּׁלָל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לָקְחוּ מֵאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וּמֵאֶרֶץ יְהוּדָה״ (שם ל:טז).

נְוֺת כְּרֹת רוֹעִים. נְוֵה עֲרַאי שֶׁיִּכְרוּ בָּהּ הָרוֹעִים לֶחֶם בַּבֹּקֶר. כְּרֹת לְשׁוֹן ״וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה״ (מלכים ב ו:כג).

וְהָיָה חֶבֶל לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה. וְהָיָה אוֹתוֹ הַגְּבוּל גּוֹרָל לִשְׁאֵרִית בְּנֵי יְהוּדָה. חֶבֶל זֶה לְשׁוֹן ׳גּוֹרָל׳ הוּא, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וִיהֵי עַדְבָּא לִשְׁאָרָא דְבֵית יְהוּדָה״.

אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת עַמִּי. כְּשֶׁהָיוּ מוֹלִיכִין יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה לְצַד אֶרֶץ כַּשְׂדִּים, וְהָיוּ עוֹבְרִין דֶּרֶךְ עַמּוֹן וּמוֹאָב, וְרוֹאִים יִשְׂרָאֵל בּוֹכִים וְגוֹנְחִים וְצוֹעֲקִין, הָיוּ מוֹנִין אוֹתָן וְאוֹמְרִים: מַה לָּכֶם לִהְיוֹת סְגוּפִים? מַה תִּבְכּוּ? הֲלֹא לְבֵית אֲבִיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים – ״בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם״ (יהושע כד:ב).

וַיַּגְדִּילוּ עַל גְּבוּלָם. וַיִּתְגָּאוּ עַל גְּבוּלָם.

כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה. גַּם אַתֶּם לְקַדְמַתְכֶם תָּשׁוּבוּ. לוֹט אֲבִיכֶם לֹא מִסְּדוֹם הָיָה?

מִמְשַׁק חָרוּל. הַשְׁמָעַת קוֹל, כְּמוֹ ״מַשַּׁק גֵּבִים״ (ישעיהו לג:ד). וְאַף מֵ״ם הָרִאשׁוֹנָה יְסוֹד הִיא בַּתֵּבָה, כְּמוֹ ״מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ״ (יחזקאל כח:יד). ״מִמְשַׁק חָרוּל״ – הַשְׁמָעַת קוֹל חֲרוּלִים הַגְּדֵלִים שָׁם מֵאֵין עוֹבֵר, וְהֵן נוֹקְשִׁין זוֹ עַל זוֹ וּמַשְׁמִיעוֹת קוֹל.

וּמִכְרֵה מֶלַח. מְקוֹם כְּרִיַּת מֶלַח.

כִּי רָזָה. הִתִּישׁ כֹּחָם.

וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ. כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ יִרְאָתָן.

גַּם אַתֶּם כּוּשִׁים. כְּשֶׁגָּלוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כּוּשׁ.

עַל צָפוֹן. אַשּׁוּר בַּצָּפוֹן אֵצֶל בָּבֶל.

נִינְוֵה. הוּא רֹאשׁ לְאַשּׁוּר.

כָּל חַיְתוֹ גוֹי. כָּל בֶּהֱמוֹת הַגּוֹיִם.

קָאַת וְקִפֹּד. עוֹפוֹת.

בְּכַפְתּוֹרֶיהָ. פומל״ש שֶׁבְּרֹאשׁ הַגָּג.

חֹרֶב בַּסַּף. הַחֻרְבָּן יִהְיֶה נִכָּר בְּסִפֵּי הַבַּיִת.

קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן. קוֹל הָעוֹפוֹת מְצַפְצְפִים בַּחֲלוֹנוֹת.

כִּי אַרְזָה עֵרָה. כִּי אֲרָזֶיהָ עִקֵּר וְשֵׁרַשׁ, כְּמוֹ ״עָרוּ עָרוּ״ (תהלים קלז:ז). וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וְטַלְלָהּ סָתְרוּ״ – הוּא גַּג הַבַּיִת הַסָּפוּן בְּאֶרֶז, שֶׁאֲפִלּוּ בָּתֵּי אֲבָנִים מְסַכְּכִין בִּנְסָרִים שֶׁל עֵץ.

וְאַפְסִי. וְאֶפֶס זוּלָתִי.