Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן תצה ס"ד – דין מוקצה ביום טוב

ילקוט יוסף · הלכות יום טוב · 6 סעיפים

כל פרקי הלכות יום טוב (24)
  1. סימן תצא – דיני הבדלה במוצאי יום טוב
  2. סימן תצג – מנהגי ימי ספירת העומר
  3. סימן תצד – הלכות חג השבועות
  4. סימן תצה – מלאכות האסורות והמותרות ביו"ט
  5. סימן תצה ס"ד – דין מוקצה ביום טוב
  6. סימן תצו – דין יום טוב שני של גלויות
  7. סימן תצז – דיני הכנה ביום טוב
  8. סימן תצח – דיני שחיטה ביו"ט
  9. סימן תקב – דיני האש ביום טוב
  10. סימן תקג – שלא להכין מיום טוב לחבירו
  11. סימן תקד – דין תבלין ביום טוב
  12. סימן תקה – סחיטה וחליבה ביום טוב
  13. סימן תקו – דיני לישה ביום טוב
  14. סימן תקט-י – פרטי דינים בהלכות יום טוב
  15. סימן תקיא – הנאה השוה לכל נפש
  16. סימן תקיב – שלא לבשל לצורך גוי
  17. סימן תקיג – דין ביצה שנולדה ביום טוב
  18. סימן תקיד – שלא לכבות ביום טוב
  19. סימן תקיד – דיני הדלקת נרות יום טוב
  20. סימן תקיח – דין הוצאה ביום טוב
  21. סימן תקיט – דיני שמחה ביום טוב
  22. סימן תקכז – הלכות עירובי תבשילין
  23. סימן תקכט – קידוש ביום טוב
  24. סימן תקכט – תפלה ביום טוב ובחול המועד

אמוקצה אסור ביום טוב אפילו מה שמותר בשבת, כגון קליפות (של פירות) שראויים למאכל בהמה ועוף, או עצמות הראויים לכלבים, שמותר לטלטלן בשבת, אף על פי כן אסור לטלטלן ביום טוב, כדי שלא יבואו לזלזל ביום טוב. ולא יניחם בצלחת ריקה, שהוא כמבטל כלי מהיכנו, שאסור לטלטל הכלי עם הקליפות שבתוכו במשך כל היום. אלא יניח תחלה איזה פרי או פרוסת פת בתוך הצלחת, ואחר כך יתן לתוכה הקליפות או העצמות. [אבל קליפות שאינם ראויות למאכל בהמה כגון קליפי אגוזים ושקדים גם בשבת אסורים בטלטול]. ומותר לטלטל אחר כך הכלי שבתוכו הפרי או הפרוסה עם הקליפות והעצמות כדי להשליכן לאשפה, מאחר שהכלי נעשה בסיס גם לדבר המותר. והטעם שהחמירו במוקצה ביום טוב יותר מבשבת, מפני שכבוד קדושת יום טוב קלה בעיני הבריות, ולכן עשו חז"ל סייג לדבר כדי שלא יבואו לזלזל בקדושת יום טוב. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תנו].

בפירות העומדים לסחורה כגון אצל סוחר סיטונאי שדרכו למכור ארגזים שלימים או שקים שלמים המלאים פירות, ואין דרכו ליקח מהם לאכילה, נחשבים למוקצים, ואסור לקחת מהם ביום טוב, אף על פי שמותר לקחת מהם בשבת. אבל מותר לקחת פירות וביצים ושמן ויין מחנוני קמעונאי ביום טוב, מבלי להזכיר סכום המקח. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תנז].

גאם חל יום טוב בשבת, כיון שהוא חמור בעיני כל אדם מפני קדושת השבת המצורפת עמו, אין להחמיר במוקצה יותר משאר שבתות. ואף על פי שיש חולקים ואוסרים, נראה שהעיקר בזה כדברי המתירים. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תנז. יביע אומר ח"י בהערות לרב פעלים ח"א סימן ל].

דמותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש, ולכן אם הניחו אבנים או ארנק של כסף על פירות, מותר לטלטלם ולהוציא המוקצה כדי ליקח הפירות מתחתיהם. וכן מותר לגרוף גחלים ואפר מהתנור כדי לאפות בו, אף שהוא גם מכבה הגחלים, שכשם שמותר להבעיר לצורך אוכל נפש כן מותר לכבות לצורך אוכל נפש, והרי זה דומה למניח בשר על גבי גחלים לצלותו ביום טוב שמותר. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תנט].

הראוי להחמיר שלא לטלטל ביום טוב צנצנת שיש בה דגי נוי וזהב, או צפורי דרור ותוכים שבכלוב, מאחר שעומדים לנוי ולא לאכילה. ובדגים טהורים צריך להתנות עליהם מבעוד יום, שרוצה לאוכלם, הא לאו הכי אסור. [שו"ת יביע אומר חלק ה' חאו"ח סימן כו סק"ג].

וסולם שמשתמשים בו בבית מותר לטלטלו ביום טוב מזוית לזוית להוריד חפצים להשתמש בהם, או ספרי קודש ללמוד בהם. [חזון עובדיה על הלכות יום טוב].

הורדת הספר (PDF)

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.