אבהמה המקשה לילד בשעת שחיטה, והוציא העובר את ראשו, אף על פי שהחזירו הרי הוא כילוד, ואין לו דין של בן פקועה, וגם אם לא הפריס על גבי קרקע צריך לשוחטו. לפיכך אם הוא בן ח' חודשים חי או מת, או בן ט' מת, אסור. [ואם העובר חי אחר כך ח' ימים, מותר, שהוכח שאינו נפל]. ואם הוא בן ט' חי ניתר בשחיטת עצמו. [איסור והיתר א' עמ' נט]
סימן יד – דין עובר שנמצא במעי הבהמה
ילקוט יוסף · הלכות שחיטה · 1 סעיפים
כל פרקי הלכות שחיטה (18)
- סימן א' – הלכות שחיטה ומי הראויים לשחוט
- סימן ב' – שחיטת מומר
- סימן ג – כוונה בשחיטה
- סימן ו , י – במה שוחטין
- סימן יא – באיזה זמן שוחטין
- סימן יג – איזה בעלי חיים צריכים שחיטה
- סימן יד – דין עובר שנמצא במעי הבהמה
- סימן טו – שחיטה קודם יום השמיני
- סימן טז – דין אותו ואת בנו
- סימן יז – דין השוחט את המסוכנת
- סימן יח – דיני בדיקת הסכין
- סימן יט – דיני ברכת השחיטה
- סימן כג – דיני שהייה בשחיטה
- דין תלישת נוצות קודם השחיטה
- סימן כד – דיני דרסה חלדה הגרמה ועיקור
- סימן כה – לבדוק הסימנים אחר השחיטה
- מתי השוחט נפסל לשחיטה
- סימן כח – דיני כיסוי הדם
מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.