[פרק ו']
אאחד האיש ואחד האשה שוין בכבוד ובמורא של אב ואם, ולכן גם בת חייבת לעמוד מפני אביה ואמה, כפי המבואר לעיל. וגם אשה נשואה צריכה לעמוד מפני הוריה. אבל אשה נשואה פטורה לטרוח ולעשות מלאכות עבור הוריה, שהרי אין בידה לעשות אחר שהיא משועבדת לבעלה לעשות לו מלאכות שהיא חייבת לעשות לבעלה. ומכל מקום אם בעלה אינו מקפיד חייבת בכל דיני המצוה. וראוי לכל בעל שיאמר לאשתו לעשות צרכי אביה ואמה קודם לצרכיו. ואשה שנתגרשה או נתאלמנה חייבת שוב לכבד את אביה ואמה מן הדין. [ילקו"י כיבוד או"א פרק ו' ס"א מהדורת תשס"א כרך א' עמוד תקז]
באשה נשואה שבעלה בחוץ לארץ, וזמנה בידה, והוריה מבקשים ממנה שתבוא לטפל בהם, צריכה ללכת ולטפל בהם, או לשלוח שליח מטעמה לדאוג לצרכי הוריה. שהרי גם אשה נשואה חייבת בדיני כיבוד אב ואם, ורק בגלל שרשות בעלה עליה פטורה מחיוב זה, ולכן כשבעלה בחוץ לארץ, חוזרת לחיובה. וכן אם האשה הולכת לבית הוריה לביקור בזמן שבעלה אינו צריך לה, חייבת בכל דיני כיבוד אב ואם. ואם בעלה צריך לה, הוא קודם להוריה. ואם על ידי כך שהאשה הולכת לבית הוריה לעזור להם ולבשל עבורם וכו', נגרם מחלוקת עם הבעל, והופר השלום בבית, וכל שכן אם הבעל טוען שהורי אשתו מסיתים את אשתו נגדו, שעל האשה לשמוע לבעלה. [ילקו"י כיבוד או"א פרק ו' ס"ב]
גאב הצריך לבתו, לא יצוה עליה לעסוק בצרכיו בזמן שעוסקת בצרכי בעלה. [שם פ"ו ס"ג]
דגם מי שיש לו אשה וילדים, והוא עצמו כבר הגיע לזקנה, חייב במורא ובכיבוד אב ואם, וחייב לעמוד מפני הוריו. [ילקו"י כיבוד או"א פרק ו' ס"ד מהדורת תשס"א כרך א' עמוד תקטו]
הגם ילד קטן או ילדה קטנה שלא הגיעו לגיל מצוות, יש לחנכם לכבד את הוריהם כראוי. דהיינו להרגילם לעמוד מפניהם כמלוא עיניהם, וליזהר שלא לשבת במקומם הקבוע להם, ושלא להכנס לתוך דבריהם, וכל כיוצא בזה בדיני כיבוד ומורא. ומן הראוי שההורים לא ימחלו לילדיהם הקטנים[בפניהם] על כבודם, כדי שיתרגלו לקיים את המצוה. [ילקו"י כיבוד או"א פרק ו' ס"ה מהדורת תשס"א כרך א' עמוד תקטז]
ואף מי שהוריו מסרוהו לאימוץ בקטנותו, ולא טרחו בגידולו כלל, אפילו הכי הבן חייב לכבדם כראוי. וכן בן שהוריו חינכוהו בחינוך חילוני, אפילו הכי חייב לכבדם בכל דיני כיבוד אב ואם, שהרי לדידן חייבים אף בכבוד אביו רשע. וכן בן שנולד לאחר שאמו נתגרשה, ומעולם לא היה לו קשר עם האב, והאב ויתר בפני בית דין על כל זכויותיו וקשריו עם הבן, אף על פי כן חייב במצות כיבוד אב, ואם אביו מת חייב בדיני אבלות, בשבעה ושלושים, ושמירת י"ב חודש באמירת קדיש וכדו'. [ילקו"י כיבוד או"א פרק ו' ס"ו]
זאם אמו נתגרשה מאביו, ושניהם רוצים שהבן ידור עמהם, והבן כבר גדול ובר דעת, ובית הדין לא הכריע בדבר, אם האב הוא עם הארץ, ידור במקום שירצה. אבל אם האב תלמיד חכם יעדיף לדור אצל אביו, אלא אם כן קשור לאמו, שגם היא יראת ה', שאז רשאי להחליט לדור אצל אמו בקביעות, ויבקר מידי פעם אצל אביו. ומן הראוי להיוועץ בזה עם רבותיו שידונו בכל מקרה לגופו. [ילקו"י כיבוד או"א פ"ו ס"ז מהדו' תשס"א כרך א' עמ' תקכז]
חבן מאומץ אינו חייב לכבד את הוריו המאמצים כדין כיבוד אב ואם, אלא ינהג בהם מנהגי כבוד משום הכרת הטוב. [אך אינו חייב לשמוע להם כמו באביו ואמו]. ואם אביו מאמצו נפטר, או אמו מאמצתו, אין הבן המאומץ יושב עליהם שבעה אפילו אם גידלו אותו מקטנותו. אך יראה עצמו שהוא בצער על פטירתם, ואם אפשר לא יגלח כל שבעה או שלשים. ויש אומרים שמותר לו לנהוג עליהם אבלות, ולקבל תנחומין כל שבעה, משום הכרת הטוב למי שגדלוהו והיו לו כאב ואם, וגם לדבריהם הרי הוא חייב בתלמוד תורה בשעה שאין מנחמים. ורק כשבאים מנחמים פטור מתלמוד תורה. וכן לענין תפילין חייב להניחן. ואם אין להם בנים שיאמרו עליהם קדיש, ראוי שיאמר עליהם קדיש כל י"ב חודש (חוץ מהשבוע הראשון של חודש י"ב), ולומר השכבה לעילוי נשמתם. [ילקו"י כיבוד או"א מהדו' תשס"א כרך א' עמ' תקכז. ילקו"י אבלות מהדור' תשמ"ט עמ' ק'. ובמהדו' תשס"ד סי' יד עמו' שח]
טיש אומרים שבן מאומץ אומר קדיש אחר הוריו מאמציו, אך אין זה חיוב ממש כמו באב ואם.[ילקו"י כיבוד או"א פ"ו ס"ט. מהדו' תשס"א כרך א' עמוד תקמב. ילקו"י אבלות תשס"ד עמוד תצ].
יממזר חייב בכבוד אביו ואמו ובמוראם. ואפילו היה אביו רשע ובעל עבירות מכבדו ומתיירא ממנו.[ילקו"י כיבוד או"א פרק ו' ס"י מהדורת תשס"א כרך א' עמוד תקמו]
יאשתוקי, דהיינו ששותק אם שואלים אותו מי הוא אביו, [שאינו יודע מי הוא אביו], חייב על הכאת וקללת אמו, ואינו חייב על מי שהוא אביו, ואפילו נבדקה אמו ואמרה בן פלוני הוא, אינו נענש על פיה. אבל חייב לכבד את מי שיש ספק אם הוא אביו, ככל ספק דאורייתא לחומרא. [ילקו"י כיבוד או"א פרק ו' סעיף יא מהדורת תשס"א כרך א' עמוד תקמח]
יבבן שנולד על ידי הזרעה מלאכותית, או תינוק מבחנה, דינו כבנו לכל דבר, וחייב לכבד את אביו ולירא מפניו, כאביו לכל דבר. [באופן שהדבר נעשה בפיקוח נכון שאכן זה בנו]. [שם סעיף יב]
יגמי שיש לו בן מנכרית אינו בנו כלל, ודינו כגוי, ואין בן זה חייב בכיבוד אב ואם, ואפילו אם יתגייר אין לו יחס לאביו ואמו. ויש אומרים דבן נח חייב בכיבוד אביו. ויש אומרים דעל כל פנים צריך לכבד את הוריו מצד נימוס, ומצד הכרת הטוב. [ילקו"י שם פ"ו סי"ג]
ידבן לאב נכרי ואם יהודיה, אין לו שום יחס לאביו, ואפילו אם אביו התגייר אחר כך, אין חיוב לכבדו. ואם גידלו חייב לכבדו מדין מגדל בן חבירו ומצד הכרת הטוב, אבל לא מדיני כיבוד אב ואם.[ויש להסתפק אם חייב לכבד את אמו הישראלית, דכיון שאינו חייב בכבוד אביו]. [ילקו"י כיבוד או"א פרק ו' סעיף יד מהדורת תשס"א כרך א' עמוד תקס]
טואב נכרי שחלה, ומבקש מהבן שיקבע לו מזוזה על פתח ביתו לסגולה, יש אומרים שיש להמנע מלעשות כן, שאין למכור מזוזה לגוי לשם סגולה או למזכרת, שאסור להוציא המזוזה מרשות הקודש לרשות החול. ואם יש חשש איבה או סכנה, מותר. [שם סט"ו]
טזגר צדק אסור לו לקלל ולהכות או לבזות את אביו הגוי, שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה. ומכל מקום צריך לנהוג באביו ובאמו מקצת כבוד מדין הכרת הטוב. והגדר בזה הוא בכל מקום לפי מה שנחשב אז בעיני הבריות לכפיות טובה. וכן גר שהורתו שלא בקדושה, אף אם לידתו היתה אחר שאמו התגיירה, אינו "חייב" על מכה אביו וקללתו, וכשם שאינו חייב על אביו כך אינו חייב על אמו, שנאמר ומקלל אביו ואמו, את שהוא חייב על אביו חייב על אמו, וזה שאינו חייב על אביו אינו חייב על אמו. [שם סט"ז]
יזומכל מקום אין ראוי לגר ולגיורת לבקר את הוריהם הגוים באופן תדיר, כדי שיתרחקו מהם ולא יחזרו לסורם. וכל שכן כשיש להם בנים. אך מותר להם לבקרם לעיתים, כדי שלא ייראו ככפויי טובה. וכן אם ההורים חולים מותר להם לבוא ולבקרם. וכן הנכדים מותר להם לבקרם. ואם בעת שהנכדים מגיעים ההורים מדליקים את הטלויזיה ואינם מוכנים לכבותה, יתחמק מללכת אליהם, כדי לשמור על קדושת חינוך הבנים, או שילך בשעות הבוקר בעת שאינם מסתכלים בטלויזיה. [וכן הדין בהורים שאינם שומרי מצוות שמדליקין את הטלויזיה בעת שהנכדים באים לבקר אותם, שמן הראוי שלא לשלוח את הנכדים לבד לשם, כדי שההורים יוכלו להשגיח עליהם שלא יכשלו בהסתכלות בטלויזיה]. [ילקו"י כיבוד או"א פ"ו סי"ז]
יחגר צדק שאביו או אמו הנכרים חולים, מותר לו להתפלל עליהם לרפואתם, וגם רשאי לומר קדיש עליהם אחרי פטירתם. וכן לומר "השכבה" בבית הכנסת. אך כדי שהדבר לא יראה תמוה לרבים, יאמר את ההשכבה בדרך הבלעה ולא באופן מיוחד. [שם פרק ו' סי"ח]
יטיש אומרים דבן שהוא סגי נהור [עיור] חייב לעמוד מפני אביו ואמו, כשיודע שהם בתוך ארבע אמותיו, שהרי סומא חייב בכל המצוות כולן. [ילקו"י כיבוד או"א פרק סי"ט]
כבן שאביו או אמו סומים [עוורים] חייב לעמוד מפניהם מדין כיבוד ומורא אביו ואמו. [ילקו"י כיבוד או"א פרק ו' ס"כ מהדורת תשס"א כרך א' עמוד תקע]
כאאבא שלקה במחלת השכחה ואינו מכיר את בנו, או אב שהוא מחוסר הכרה, אף על פי כן הבן חייב לעמוד מפניו ולכבדו ולירא מפניו. [ילקו"י כיבוד או"א פרק ו' סעיף כ"א]