סימן רפ

אספר תורה שנקרעה היריעה למעלה או למטה בגליון ונכנס עד ב' שיטין בתוך הכתב יכול לתופרה והוא שלא יעבור הקרע על האותיות כענין שישתנה צורת שום אות אבל אם עבד הקרע על הכתב לא יתפור וגם הקרע אינה נתפר אלא בגידין נכנס הקרע תוך ג' שיטין אם העור מעובד מעפצים יתפור שאז התפירה אינו ניכרת כ"כ ואם אינו מעובד בעפצים לא יתפור אע"פ שאין הקרע עובר על הכתב ושאל א"א הרא"ש ז"ל להר"מ אי שרי לטלות עליו מטלית מחוץ ולדבקו בדבק ודעת א"א הרא"ש ז"ל היה נוטה להתיר והר"מ מרוטנבר"ק אסר ואם נקרע בין שיטה לשיטה או בין דף לדף שלא כנגד הכת בעד שאילו נקרע כנגד הכתב היה נכנס תוך ג' שיטין מיבעיא אם יכול לתופרו אם לאו ולא איפשיטא וכתב הרמב"ם שיתפור ונראה כיון דלא איפשיטא עבדינן לחומרא. ס"ת שבלו ממנה יריעות ובא להחליפם לא יטול ב' ויחזיר ב' אלא יטול ג' ויחזיר ג' פי' אפי' לא בלו ממנה אלא א' או ב' צריך להחליף ג' לפי שא"א שיהו אותן שמחליף דומות לגמרי לאחרות לכך צריך שיהא לפחות ג' דומות ואז אין כ"כ גנאי בשינויין: