Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן קיב

ארבעה טורים · טור חושן משפט · 6 סעיפים

כל פרקי טור חושן משפט (427)

הקדמה – סימן מט · סימן נ–צט · סימן ק–קמט · סימן קנ–קצט · סימן ר–רמט · סימן רנ–רצט · סימן ש–שמט · סימן שנ–שצט · סימן ת–תכו

  1. סימן ק
  2. סימן קא
  3. סימן קב
  4. סימן קג
  5. סימן קד
  6. סימן קה
  7. סימן קו
  8. סימן קז
  9. סימן קח
  10. סימן קט
  11. סימן קי
  12. סימן קיא
  13. סימן קיב
  14. סימן קיג
  15. סימן קיד
  16. סימן קטו
  17. סימן קטז
  18. סימן קיז
  19. סימן קיח
  20. סימן קיט
  21. סימן קכ
  22. סימן קכא
  23. סימן קכב
  24. סימן קכג
  25. סימן קכד
  26. סימן קכה
  27. סימן קכו
  28. סימן קכז
  29. סימן קכח
  30. סימן קכט
  31. סימן קל
  32. סימן קלא
  33. סימן קלב
  34. סימן קלג
  35. סימן קלד
  36. סימן קלה
  37. סימן קלו
  38. סימן קלז
  39. סימן קלח
  40. סימן קלט
  41. סימן קמ
  42. סימן קמא
  43. סימן קמב
  44. סימן קמג
  45. סימן קמד
  46. סימן קמה
  47. סימן קמו
  48. סימן קמז
  49. סימן קמח
  50. סימן קמט

אאין ב"ח טורף ממשעבדי אלא אם כן היו הנכסים ללוה בשעה שלוה ומכרם או נתנם אח"כ אבל אם קנאם אחר שלוה ומכרם לא נשתעבדו לבעל חוב ואינו גובה אותם מהלקוחות ומיהו בעודן ביד הלוה גובה מהם אע"פ שקנאם אחר שלוה ואם שיעבד לו נכסיו שקנה ושיקנה אז חל השיעבוד גם על מה שיקנה אח"כ ואם קנה אח"כ ומכרו ב"ח גובה ממנו:

בודוקא שפירש לו בפירוש אבל אם לא כתב לו דאקנה לא ולא נאמר בזה אחריות טעות סופר הוא אלא כל מה ששיעבד לו כתב ומה שלא שיעבד לו לא כתב וי"א כיון דקי"ל אחריות טעות סופר הוא בכל מה שראוי להשתעבד אמרינן טעות סופר הוא וכן דעת א"א הרא"ש:

גואם לא כתב דאקני ומכר נכסיו אחר שלוה והמלוה בא לטרוף מן הלקוחות וטוען שאלו הנכסים היו ביד הלוה בשעה שלוה ולוקח טוען לאחר שלוה קנה ומכר כתב הרמב"ן שאם יש עדים שהלוה קנה קרקע זה ומכרו אז צריך המלוה להביא עדים שקנאו הלוה קודם שיעבודו אע"פ שהמלוה טוען טענת ברי והלוקח טענת שמא כיון שהלוקח מוחזק וזה בא להוציאו מידו עליו להביא ראיה אבל אם יש עדים שהלוה היה מוחזק בו ושהיה שלו אז צריך הלוקח להביא ראיה שקנאו הלוה ובאיזה שעה קנאו ואם לאו מעמידין אותו על חזקתו של לוה ונאמר שהיה שלו ושל אבותיו מעולם:

דוכן הורו הגאונים בנותן נכסיו מעכשיו ולאהר מיתה ולא נודעו הנכסים שהיה לו באותה שעה ופסקו שאם לא נודע שקנה נכסים אח"כ שהכל בחזקת מקבל מתנה וי"א שלעולם על המלוה להביא ראיה שהיו הנכסים ביד הלוה בשעת הלואה שהלקוחות הן מוחזקין בנכסיהן ודאי והמלוה ספק אם חל שיעבודו עליהם אם לאו ואין ספק מוציא מידי ודאי שאפי' ירשם מאביו שמא לאחר ההלואה נפלו לו ולא חל שיעבודו של מלוה עליהן וכן בנותן מעכשיו ולאחר מיתת היורש ודאי מוחזק והמקבל מתנה ספק ועוד יד בעל השטר על התחתונה ועליו לברר שהיו נכסים אלו לנותן בשעת המתנה והכי מסתבר:

הואם יש שני מלוין שהוציאו כל א' שטרו ואין בשום אחד מהם כתוב דאקנה ואין הנכסים מספיקין לחובות שניהם וטוען המוקדם כי כשלוה ממנו ככר קנה הנכסים והמאוחר טוען שלוה ולוה משנינו ואחר כך קנה והוא משועבד לשנינו כתב הרמב"ן אם יש עדים כדברי המוקדם ודאי יקח הכל ואם אין עדים בזה אלא יש עדים שקנה ואין יודעים מתי קנה החצי שמודה המאוחר למוקדם יקח ובשאר החצי חולקים ואם אין עדים שקנאם מעמידין הנכסים ביד המוקדם ואומרים כי היו של הלוה ושל אבותיו מעולם והוא הולך לפי סברתו שלמעלה אבל לפי הסברא האחרת גם בכאן לעולם הוא ספק וחולקין החצי שחולקין עליו אא"כ יש עדים למוקדם שהיו ברשות הלוה בשעת ההלואה:

וראובן שלוה בשטר ולא כתב למלוה דאקני וקנה ומת והיה לו בת וירשתו ועמדה ונשאת אין המלוה גובה מן הבעל ממה שהכניסה לו אשתו באותן הנכסים אפילו למ"ד לוה וקנה והוריש משתעבד הכא לא גבי דבעל בנכסי אשתו חשוב כלוקח:

הורדת הספר (PDF)