קריאת המגילה
לפני קריאת המגילה מברך החזן בעמידה, וגם הקהל יעמדו בשעת הברכה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה:
בליל פורים, כשקורא בפעם הראשונה, מברך ברכת "שהחיינו", יְכַוֵּן בברכת "שהחיינו" זו לפטור סעודת פורים ומשלוח מנות.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽינוּ וקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזּמַן הַזֶּה:
קוראים את המגילה
אחר קריאת המגילה גוללה ואחר־כך מברך:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, [הַאֵל] הָרָב אֶת־רִיבֵנוּ, וְהַדָּן אֶת־דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת־נִקְמָתֵנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמּוּל לְכָל־אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכּל־צָרֵיהֶם הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ:
אחר־כך אומרים:
אָרוּר הָמָן בָּרוּךְ מרְדּכַי.
אֲרוּרָה זֶרֶשׁ בְּרוּכָה אֶסְתֵּר.
אֲרוּרִים כָּל־הָרְשָׁעִים בְּרוּכִים כָּל־יִשְׂרָאֵל, וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לטוֹב: שלש פעמים
אומרים "ואתה קדוש" והחזן אומר קדיש תתקבל, (ויש מוסיפים "שיר המעלות לדָוִד, לולי ה' שהיה לָנוּ" וגו') ואח"כ "שיר למעלות, אשא עיני" וגו', ואומרים קדיש יהא שלמא, ברכו, ו"עָלֵינוּ לשבח".