אהַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה וְנִשְׁתַּתֵּק, הָעוֹמֵד יַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִיל הָרִאשׁוֹן, וִיבָרֵךְ בִּתְחִלָּה וּבַסוֹף; וּלְהָרַמְבָּ"ם לֹא יְבָרֵךְ בִּתְחִלָּה. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר קוֹרֵא, דִּינָא הָכֵי (הר"י פֶּרֶק אֵין עוֹמְדִין).
בהָעוֹמֵד לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה וּבֵרַךְ בְּרָכָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְקָרָא מִקְצָת פְּסוּקִים וְדִבֵּר דִּבְרֵי תּוֹרָה אוֹ דִּבְרֵי חֹל, לָא הָוֵי הֶפְסֵק וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ.
גוְהָעוֹלֶה לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה וְהֶרְאוּ לוֹ מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִקְרוֹת, וּבֵרַךְ עַל הַתּוֹרָה וְהִתְחִיל לִקְרוֹת; אוֹ לֹא הִתְחִיל, וְהִזְכִּירוּהוּ שֶׁפָּרָשָׁה אַחֶרֶת צָרִיךְ לִקְרוֹת וְגָלַל הַסֵפֶר תּוֹרָה לַמָּקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לִקְרוֹת בּוֹ, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ.