אצָרִיךְ שֶׁיְּבַטֵּל כָּל מוֹדָעָה קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הַגֵּט. שֶׁאִם מָסַר מוֹדָעָא בִּפְנֵי שְׁנַיִם וְאָמַר: גֵּט שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לִתֵּן לְאִשְׁתִּי דְּעוּ שֶׁאֲנִי אָנוּס לִתְּנוֹ וְלָכֵן אֲנִי אוֹמֵר בִּפְנֵיכֶם שֶׁיְּהֵא בָּטֵל, הֲרֵי הוּא בָּטֵל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקַח בְּקִנְיָן. הַגָּה: וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָסַר בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים בְּיַחַד, רַק בָּזֶה שֶׁלֹּא בִּפְנֵי זֶה, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ כְּשֵׁרִים (רִיבָ"שׁ סִימָן רל"ב). אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַכִּירִין אֶת אָנְסוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם הָאֹנֶס שֶׁאָמַר הָיָה שֶׁקֶר. וְאַף עַל פִּי שֶׁנְּתָנוֹ אַחַר כָּךְ, לֹא אָמְרִינָן שֶׁבִּטֵּל הַמּוֹדָעָא שֶׁמָּסַר, עַד שֶׁיֹּאמַר בְּפֵרוּשׁ שֶׁמְּבַטֵּל הַמּוֹדָעָא וְאָז הִיא בְּטֵלָה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ קִנְיָן:
בלָכֵן צָרִיךְ שֶׁיְּבַטֵּל קֹדֶם כְּתִיבַת הַגֵּט כָּל מוֹדָעָא שֶׁמָּסַר, וְיֹאמַר כֵּן: הֲרֵינִי מְבַטֵּל כָּל מוֹדָעָא שֶׁמָּסַרְתִּי עַל גֵּט זֶה. וְכֵן אֲנִי מְבַטֵּל כָּל דָּבָר שֶׁגּוֹרֵם כְּשֶׁיִּתְקַיְּמוּ אוֹתָן הַדְּבָרִים בִּטּוּל לְגֵט זֶה. וְכֵן אֲנִי מֵעִיד עַל עַצְמִי שֶׁלֹּא מָסַרְתִּי דָּבָר עַל הַגֵּט שֶׁיְּבֻטַּל הַגֵּט מֵחֲמָתוֹ, וַהֲרֵינִי פּוֹסֵל כָּל עֵד אוֹ עֵדִים שֶׁיָּעִידוּ שֶׁמָּסַרְתִּי אוֹ שֶׁאָמַרְתִּי שׁוּם דָּבָר שֶׁיְּבֻטַּל מֵחֲמָתוֹ גֵּט זֶה אוֹ שֶׁיּוּרַע כֹּחוֹ שֶׁל גֵּט זֶה מֵחֲמַת אוֹתָהּ מוֹדָעָא אוֹ אוֹתוֹ דִּבּוּר. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּסָגֵי אִם אוֹמֵר שֶׁמְּבַטֵּל מוֹדָעָא וּמוֹדָעָא דְּמוֹדָעָא עַד סוֹף כָּל מוֹדָעֵי (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ), וְכֵן נוֹהֲגִין, אַךְ טוֹב לְכַתְּחִלָּה לָחוּשׁ וְלוֹמַר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:
גנָהֲגוּ לְהַצְרִיךְ בִּטּוּל מוֹדָעָא אַף לַמְגָרֵשׁ מֵרְצוֹנוֹ. הַגָּה: וּמִיהוּ, אִם שָׁכַח מִלְּבַטֵּל, כָּשֵׁר (מ"כ בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ), מֵאַחַר שֶׁמְּגָרֵשׁ מֵרְצוֹנוֹ (מ"כ בְּשֵׁם מהר"ל). וְנָהֲגוּ עוֹד לְבַטֵּל מוֹדָעָא קֹדֶם שֶׁיְּצַוֶּה לִכְתֹּב קֹדֶם הַנְּתִינָה (בְּמָרְדְּכַי). וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם בִּטֵּל הַגֵּט בֵּין כְּתִיבָה לִנְתִינָה לֹא הָיָה מוֹעִיל אַחַר כָּךְ בִּטּוּל מוֹדָעָא לְגָרֵשׁ בְּאוֹתוֹ גֵּט, וְלָכֵן אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֵילֵךְ עַד שֶׁיִּתֵּן הַגֵּט, אֲפִלּוּ הָכִי מַחֲמִירִין גַּם כֵּן לְבַטֵּל מוֹדָעָא בִּשְׁעַת נְתִינָה (עַיֵּן בְּב"י):
דאִם נִשְׁבַּע הַבַּעַל לִתֵּן גֵּט, צָרִיךְ שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ קֹדֶם, שֶׁלֹּא יְהֵא דּוֹמֶה לְאֹנֶס; אַךְ עַרְבוּת יִתֵּן, אִם יִרְצֶה, שֶׁאֵין זֶה דּוֹמֶה לְאֹנֶס. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין אִם קִבֵּל קִנְיָן לְגָרֵשׁ (פִּסְקֵי מהרא"י סִימָן קע"ג). אֲבָל אִם קִבֵּל עָלָיו קְנָסוֹת אִם לֹא יְגָרֵשׁ, לֹא מִקְּרֵי אֹנֶס, מֵאַחַר דְּתָלָה גִּטּוֹ בְּדָבָר אַחֵר, וְיוּכַל לִתֵּן הַקְּנָסוֹת וְלֹא לְגָרֵשׁ (ב"י בְּשֵׁם תְּשׁוּבָה, וְכֵן הוּא בַּמַהֲרִי"ק וְשָׁם בִּפְסָקִים). וְיֵשׁ מַחֲמִירִין אֲפִלּוּ בִּכְהַאי גַּוְנָא (שָׁם בִּתְשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א), וְטוֹב לָחוּשׁ לְכַתְּחִלָּה וּלְפָטְרוֹ מִן הַקְּנָס. אֲבָל אִם כְּבָר גֵּרַשׁ מִפְּנֵי זֶה, וַאֲפִלּוּ גֵּרַשׁ מִכֹּחַ שְׁבוּעָה שֶׁעָשָׂה מֵעַצְמוֹ לְגָרֵשׁ, הַגֵּט כָּשֵׁר, הוֹאִיל וּמִתְּחִלָּה לֹא אֲנָסוּהוּ עַל כָּךְ (תְּשׁוּבַת הָרִיטְבָ"א). יֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא מִקְּרֵי אֹנֶס אֶלָּא מַה שֶּׁאוֹנְסִין לָאָדָם עַצְמוֹ, אֲבָל אִם אוֹנְסִין לְאַחֵר עַד שֶׁיְּגָרֵשׁ חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ אָב עַל בְּנוֹ אוֹ לְהֵפֶךְ, לֹא מִקְּרֵי אֹנֶס (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבַּ"ץ). וְיֵשׁ מַחֲמִירִין בְּאָב עַל בְּנוֹ (ב"י). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קנ"ד מִדִּינִים אֵלּוּ:
ההָא דְּאֵינוֹ גֵּט כְּשֶׁהוּא אָנוּס, הָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁמָּסַר מוֹדָעָא. אֲבָל אִם לֹא מָסַר מוֹדָעָא, אִם אֲנָסוּהוּ שֶׁלֹּא כַּדִּין, פָּסוּל. וְכַדִּין, כְּגוֹן שֶׁהוּא חַיָּב לְהוֹצִיא וְאֵינוֹ רוֹצֶה, וַאֲנָסוּהוּ בֵּית דִּין עַד שֶׁהוֹצִיא, הָוֵי גֵּט. וּמִצְוָה עַל כָּל בֵּית דִּין שֶׁבְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן לְכֹפוֹ לַמְגָרֵשׁ לְבַטֵּל הַמּוֹדָעָא:
ומִי שֶׁמָּסַר מוֹדָעָא עַל הַגֵּט, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, מִפְּנֵי שֶׁגָּרַם לִהְיוֹת מַמְזֵרִים, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ וְתִנָּשֵׂא בּוֹ, וְאַחַר זְמַן יָבוֹאוּ עֵדִים שֶׁבִּטֵּל בִּפְנֵיהֶם אוֹ שֶׁמָּסַר מוֹדָעָא בִּפְנֵיהֶם קֹדֶם שֶׁיִּכְתֹּב הַגֵּט, וְנִמְצָא הַוָּלָד מַמְזֵר. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ בִּטֵּל הַמּוֹדָעָא בִּשְׁעַת נְתִינָה, אַפִלּוּ הָכִי מְשַׁמְּתִינָן לֵהּ, דְּיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא אִכָּא דְּיָדְעִי בַּמּוֹדָעָא וְלֹא יָדְעֵי בַּבִּטּוּל (תְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ כְּלָל נ"ב, וְכ"כ הַב"י בְּשֵׁם הַתוס'):
זאֲנָסוּהוּ יִשְׂרָאֵל לְגָרֵשׁ, שֶׁלֹּא כַּדִּין, וְאָמַר: רוֹצֶה אֲנִי, וְגַם בִּטֵּל הַמּוֹדָעָא, אוֹ לֹא מְסָרָהּ, פָּסוּל; וְאַף עַל פִּי כֵן פְּסָלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה:
חאֲנָסוּהוּ כּוּתִים לְגָרֵשׁ, אִם הוּא חַיָּב לְגָרְשָׁהּ מִן הַדִּין, פָּסוּל, וְאַף עַל פִּי כֵן פְּסָלָהּ מֵהַכְּהֻנָּה. וְאִם לֹא הָיָה חַיָּב לְגָרְשָׁהּ מִן הַדִּין, אֲפִלּוּ רֵיחַ גֵּט אֵין בּוֹ וְלֹא נִפְסְלָה מֵהַכְּהֻנָּה. וַאֲפִלּוּ אִם קִבֵּל מָעוֹת עַל נְתִינַת הַגֵּט, לֹא אָמְרִינָן מִשּׁוּם זֶה נִתְרַצָּה (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי פֶּרֶק הַמְגָרֵשׁ):
טאִם דָּחֲקוּ אוֹתוֹ בֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי כּוּתִים, וְהָיוּ הַכּוּתִים מַכִּין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים: עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְךָ, דִּינוֹ כַּאֲנָסוּהוּ יִשְׂרָאֵל:
יגֵּט שֶׁמָּסַר הַבַּעַל מוֹדָעָא עַל נְתִינָתוֹ, וּנְתָנוֹ לָהּ, וְאַחַר כָּךְ בִּטֵּל מֵרְצוֹנוֹ, וְאָמַר לָהּ: תִּתְגָּרְשִׁי בַּגֵּט שֶׁנָּתַתִּי לָךְ כְּבָר, אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטְּלוֹ מִמֶּנָּה: