אמוכר שאמר במאתי' ולוקח אומר במנה. ובו סעיף אחד:
המבקש לקנות מחבירו מקח מוכר אומר במאתים אני מוכר לך והלוקח אומר איני לוקח אלא במנה והלך זה לביתו וזה לביתו ואח"כ נתקבצו ומשך זה החפץ סתם אם המוכר הוא שתבע הלוקח ונתן לו החפץ אינו נותן אלא מנה ואם הלוקח הוא שבא ומשך החפץ סתם חייב ליתן ק"ק: הגה היה בתחילה קציצה ביניהן וחזר אחד וחזרו ומשכו סתם אמרינן ודאי על קציצה הראשונה קנו (נ"י פרק האומנין):
סימן רכא
שולחן ערוך, חושן משפט · 1 סעיפים
כל פרקי שולחן ערוך, חושן משפט (427)
סימן א–נ · סימן נא–ק · סימן קא–קנ · סימן קנא–ר · סימן רא–רנ · סימן רנא–ש · סימן שא–שנ · סימן שנא–ת · סימן תא–תכז
- סימן רא
- סימן רב
- סימן רג
- סימן רד
- סימן רה
- סימן רו
- סימן רז
- סימן רח
- סימן רט
- סימן רי
- סימן ריא
- סימן ריב
- סימן ריג
- סימן ריד
- סימן רטו
- סימן רטז
- סימן ריז
- סימן ריח
- סימן ריט
- סימן רכ
- סימן רכא
- סימן רכב
- סימן רכג
- סימן רכד
- סימן רכה
- סימן רכו
- סימן רכז
- סימן רכח
- סימן רכט
- סימן רל
- סימן רלא
- סימן רלב
- סימן רלג
- סימן רלד
- סימן רלה
- סימן רלו
- סימן רלז
- סימן רלח
- סימן רלט
- סימן רמ
- סימן רמא
- סימן רמב
- סימן רמג
- סימן רמד
- סימן רמה
- סימן רמו
- סימן רמז
- סימן רמח
- סימן רמט
- סימן רנ