פרק טו

יאוְיָדָיו לֹא שָׁטַף בַּמָּיִם יִקְרָא הַכָּתוּב הַטְּבִילָה - שְׁטִיפָה בַּמַּיִם, שֶׁאָמַר בְּכָאן "וְכָל כְּלִי עֵץ יִשָּׁטֵף בַּמָּיִם", וְכֵן יִקְרָאֶנָּה בִּבְגָדִים כִּבּוּס, "וְכֻבַּס שֵׁנִית וְטָהֵר" (ויקרא י"ג:נ"ח). וְהַטַּעַם בַּעֲבוּר כִּי הַטְּבִילָה צְרִיכָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ דָּבָר חוֹצֵץ אֶלָּא יִשְׁטֹף כָּל גּוּפוֹ בְּמַיִם, כִּלְשׁוֹן "וּמֹרַק וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם" (ויקרא ו':כ"א), וְכֵן "נַחַל שׁוֹטֵף" (ירמיהו מז ב). וְעִנְיַן הַכָּתוּב, בַּעֲבוּר כִּי הַנְּגִיעָה בַּיָּדַיִם אָמַר כִּי אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב בְּיָדָיו וַעֲדַיִן לֹא שָׁטַף אוֹתָם בִּשְׁטִיפַת כָּל גּוּפוֹ בַּמַּיִם - יִהְיֶה טָמֵא, כְּאִלּוּ אָמַר, וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב בְּיָדָיו וַעֲדַיִן לֹא רָחַץ בַּמַּיִם בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ - יְכַבֵּס בְּגָדָיו. וְהֻצְרַךְ לוֹמַר לְשׁוֹן שְׁטִיפָה לְלַמֵּד עַל הָרְחִיצָה שֶׁיַּזְכִּיר (ויקרא ט"ו:י"ג) "וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים", שֶׁתִּהְיֶה בִּשְׁטִיפָה וְשִׁפְשׁוּף לְהָסִיר הַחֲצִיצָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן שֶׁיֹּאמַר כִּי אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַזָּב אַחֲרֵי שֶׁיִּשְׁטֹף יָדָיו בַּמַּיִם לֹא יִטְמָא, שֶׁכְּבָר אָמַר כִּי כָל הַנֹּגֵעַ בִּבְשַׂר הַזָּב בְּאֵי זֶה מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנּוּ יִטְמָא, וְכֵן בְּמִשְׁכָּבוֹ וּמֶרְכָּבוֹ וּבַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו, עַד אֲשֶׁר יִטְהַר מִזּוֹבוֹ וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים וְטָהֵר. אֲבָל הַכָּתוּב יִרְמֹז לְטָהֳרָתוֹ בִּטְבִילָה גְּמוּרָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (תורת כהנים זבים פרק ד ה), שֶׁהוֹצִיא הַכָּתוּב טְבִילַת גּוּפוֹ שֶׁל זָב בִּלְשׁוֹן שְׁטִיפַת יָדַיִם לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין בֵּית הַסְּתָרִים טָעוּן בִּיאַת מַיִם אֶלָּא אֵבָר הַגָּלוּי, כְּמוֹ הַיָּדַיִם. וְטַעַם טֻמְאַת הַזּוֹב בָּאִישׁ, מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ חֹלִי כָּבֵד מִן הֶחֳלָיִים הַנִּדְבָּקִים, וְצָרִיךְ קָרְבָּן לָתֵת הוֹדָאָה לַשֵּׁם שֶׁרִפֵּא אוֹתוֹ וְטִהֲרוֹ, וְצָרִיךְ חַטָּאת לְכַפֵּר עַל חֶטְאוֹ שֶׁלֹּא יִגְרֹם לוֹ עוֹד חֹלִי. וְטַעַם טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע (ויקרא ט"ו:ט"ז-י"ח), אע"פ שֶׁהוּא בְּטֶבַע הַתּוֹלָדָה, כְּטַעַם טֻמְאַת הַמֵּת, כִּי הַמָּקוֹר מָשְׁחָת, וְהַשּׁוֹכֵב לֹא יוֹדֵעַ אִם יִשָּׁחֵת זַרְעוֹ אוֹ יִהְיֶה מִמֶּנּוּ וָלָד נוֹצָר. וּבְזָכְרִי טֻמְאַת הַמֵּת בְּעֶזְרַת הַמֵּמִית וְהַמְּחַיֶּה יִתְבָּאֵר לְךָ הַקֶּרִי. וְעוֹד אַזְכִּיר בַּנִּדָּה (רמב"ן על ויקרא י"ח:י"ט) עִקָּרִים, הֵקֵל הַכָּתוּב בְּזוֹב הָאִשָּׁה בְּעֵת נִדָּתָהּ וְלֹא חִיֵּב בָּהּ קָרְבָּן, בַּעֲבוּר שֶׁהוּא בְּטִבְעָהּ וְלֹא נִתְרַפֵּאת מֵחֹלִי, וְטִמֵּא אֹתָהּ שִׁבְעַת יָמִים בֵּין שֶׁתִּרְאֶה יוֹם אֶחָד אוֹ כָּל הַשִּׁבְעָה, כִּי הַנָּשִׁים בְּטִבְעָן לֹא תִּהְיֶה בָּהֶן יוֹתֵר מִשִּׁבְעָה זוּלָתִי בִּהְיוֹת בָּהֶן שֶׁפַע יָתֵר בְּחֹלִי, אֲבָל כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת הַיָּדוּעַ לָהּ, אוֹ שֶׁתּוֹסִיף עַל הָעֵת וְיָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים אַחֲרֵי הַשִּׁבְעָה הָהֵם, הִנֵּה הוּא חֹלִי כְּזוֹב הָאִישׁ, וְהִצְרִיךְ אוֹתָהּ קָרְבָּן בְּהִתְרַפּאוֹתָהּ כְּדִין הַזָּב. וְלֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב טְבִילָה בָּאִשָּׁה כִּי הִזְכִּיר זוֹב הָאִישׁ וְטֻמְאָתוֹ וְאָמַר בַּסּוֹף (ויקרא ט"ו:י"ג) "וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם חַיִּים וְטָהֵר", וְחָזַר וְאָמַר בָּאִשָּׁה (ויקרא ט"ו:י"ט) "וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה" כָּאִישׁ הַזָּב, דָּם יִהְיֶה הַזּוֹב שֶׁלָּהּ, לֹא לֹבֶן כָּאִישׁ, וְהִזְכִּיר הַטֻּמְאָה בְּנִדָּה וּבְזָבָה, וְאַחֲרֵי כֵן הִזְכִּיר בְּזָבָה (ויקרא ט"ו:כ"ח) "וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ" כַּאֲשֶׁר יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ, "וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים" כַּאֲשֶׁר יִסְפֹּר הַזָּב, "וְאַחַר תִּטְהָר", כְּטַהֲרַת הַזָּב. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט שֶׁתִּהְיֶה צְרִיכָה רְחִיצָה בְּמַיִם חַיִּים כַּזָּב. אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ הֵקֵלּוּ בְּטָהֳרַת הַזָּבָה שֶׁתִּטְהַר כְּדֶרֶךְ שְׁאָר הַנִּטְהָרִים מִטֻּמְאָתָם בְּמֵי מִקְוֶה (תוספתא מגילה פ"א הי"א). וְהַטַּעַם לָהֶם מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהַזְכִּיר כְּלָל "וְאַחַר תִּטְהָר", שֶׁבִּכְלַל הָאִישׁ הִיא, שֶׁלֹּא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַזְכִּיר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַזָּכָר לַנְּקֵבָה, שֶׁיִּהְיֶה זֹבָהּ בְּדָם, וּלְחַלֵּק בֵּין עֵת נִדָּתָהּ וּבֵין בְּלֹא עִתָּהּ, וּלְפִיכָךְ סָבְרוּ שֶׁבָּא הַכָּתוּב לְרַבּוֹת לָהּ טַהֲרָה, לוֹמַר "וְאַחַר תִּטְהָר" כַּנִּטְהָרִים בַּתּוֹרָה, גַּם בְּלֹא מַיִם חַיִּים: