פרק מה

אוְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל שֶׁיִּהְיוּ הַמִּצְרִיִּים נִצָּבִים עָלָיו וְשׁוֹמְעִין שֶׁאֶחָיו מִתְבַּיְּשִׁין בְּהִוָּדְעוֹ לָהֶם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ה:א'). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית מ"ה:א'), "לְהִתְאַפֵּק" – לִסְבֹּל. "לְכָל הַנִּצָּבִים עָלָיו" – טַעְמוֹ עַד שֶׁיֵּצְאוּ כָּל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וְהֻצְרַךְ לִקְרֹא לְהוֹצִיאָם. אֲבָל אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ה:א') תִּרְגֵּם "לְאִתְחַסָּנָא" – לְהִתְחַזֵּק, וְכֵן "וָאֶתְאַפַּק וָאַעֲלֶה הָעוֹלָה" (שמואל א יג יב), וְכֵן כָּל לְשׁוֹן הִתְאַפְּקוּת בְּכָל מָקוֹם חִזּוּק. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁהָיוּ שָׁם מִבֵּית פַּרְעֹה וּמִן הַמִּצְרִים אֲנָשִׁים רַבִּים יְחַלּוּ פָּנָיו לִמְחֹל לְבִנְיָמִין, כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמֵיהֶם עַל תַּחֲנוּנֵי יְהוּדָה, וְלֹא יָכוֹל יוֹסֵף לְהִתְחַזֵּק לְכֻלָּם, וַיִּקְרָא לַעֲבָדָיו הוֹצִיאוּ כָּל אִישׁ נָכְרִי מֵעָלַי, כִּי אֲדַבֵּר עִמָּהֶם, וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו, וּבְצֵאתָם מֵעָלָיו נָתַן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וְאַנְשֵׁי בֵּית פַּרְעֹה הַמּוּצָאִים מֵעָלָיו, כִּי עוֹדָם בֶּחָצֵר הַחִיצוֹנָה. וְיִתָּכֵן כִּי פֵּרוּשׁ "הַנִּצָּבִים עָלָיו", מְשָׁרְתָיו הָעוֹמְדִים לְפָנָיו, כְּמוֹ "הַנַּעַר הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים" (רות ב ו), "שָׂרֵי הַנִּצָּבִים" (מלכים א ה ל), "לְהִתְיַצֵּב עַל ה'" (איוב א ו). וְטַעַם "וַיִּקְרָא", שֶׁהֵרִים קוֹלוֹ בְּכַעַס וְאָמַר לִמְשָׁרְתָיו, הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלַי בִּלְתִּי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה. וְטַעַם בַּהוֹצָאָה שֶׁהוֹצִיאָם מִשָּׁם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ בְּהַזְכִּירוֹ לָהֶם הַמְּכִירָה, כִּי תִהְיֶה לָהֶם גַּם אֵלָיו לְמִכְשׁוֹל, שֶׁיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם עֲלֵיהֶם, אֵלּוּ אַנְשֵׁי בּוֹגְדוֹת, לֹא יָגוּרוּ בְּאַרְצֵנוּ וְלֹא יִדְרְכוּ בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ, בָּגְדוּ בַּאֲחִיהֶם גַּם בַּאֲבִיהֶם בָּגְדוּ, מָה יַעֲשׂוּ בַּמֶּלֶךְ וּבְעַמּוֹ, וְגַם בְּיוֹסֵף לֹא יַאֲמִינוּ עוֹד:

וכִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ הִזְכִּיר לָהֶם מָה שֶׁעָבַר, וְיָדְעוּ גַּם הֵם לוֹמַר כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֶיהָ שְׁתֵּי שָׁנִים בָּרָעָב וְאָכְלוּ כָּל מָה שֶׁהָיָה בְּיָדָם וְנִתְיַקֵּר הַשַּׁעַר מְאֹד, וְעוֹד יַעַבְרוּ עֲלֵיהֶם חָמֵשׁ שָׁנִים, לֹא תִּהְיֶה לָכֶם בָּהּ מִחְיָה כְּלָל אִם לֹא שְׁלָחַנִי הַשֵּׁם לִפְנֵיכֶם:

יוְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גֹּשֶׁן הָיָה יוֹסֵף יוֹדֵעַ בְּאָבִיו שֶׁלֹּא יִרְצֶה לַעֲמֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר שָׁם הַבִּירָה לַמַּלְכוּת, עַל כֵּן שָׁלַח לוֹ מֵעַתָּה כִּי בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן יוֹשִׁיבֶנּוּ. וְטַעַם "אַתָּה וּבָנֶיךָ" מְחֻבָּר בַּפָּסוּק הָעֶלְיוֹן, רְדָה אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:

יאוְאָמַר פֶּן תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ דֶּרֶךְ כָּבוֹד, כִּי לְאֶחָיו אָמַר "כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם" וְ"לָשׁוּם לָכֶם שְׁאֵרִית", שֶׁהָיוּ מֵתִים וְלֹא יִשָּׁאֵר לָהֶם שְׁאֵרִית, אֲבָל לְאָבִיו לֹא רָצָה לֵאמֹר כֵּן. וְאָמַר שֶׁאִם תִּתְעַכֵּב בְּאֶרֶץ כְּנַעַן – תִּוָּרֵשׁ, כִּי אֲנִי לֹא אוּכַל לִשְׁלֹחַ לְךָ לְאֶרֶץ כְּנַעַן לֶחֶם רַב מִגִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי יַחְשְׁדוּ אוֹתִי שֶׁאֲנִי מוֹכְרוֹ שָׁם לַעֲשׂוֹת לִי שָׁם אוֹצְרוֹת כֶּסֶף וְלָשׁוּב אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי, וּבְבוֹאֲכֶם וְיֵדְעוּ כִּי אַתֶּם אָבִי וְאַחַי, יִתֵּן לִי הַמֶּלֶךְ רְשׁוּת:

יבכִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ בְּלֹא מֵלִיץ, זֶה דַּעַת הַמְּפָרְשִׁים (רש"י הראב"ע והרד"ק), וְהוּא תַּרְגּוּם אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ה:י"ב). וְיִתָּכֵן שֶׁאָמַר לָהֶם כָּךְ לַאֲמַתְלָא וּלְפִיּוּס, כִּי אֵינֶנָּה רְאָיָה שֶׁיְּדַבֵּר אָדָם אֶחָד בְּמִצְרַיִם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, כִּי עַל דַּעְתִּי הוּא שְׂפַת כְּנַעַן, כִּי אַבְרָהָם לֹא הֱבִיאוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וּמֵחָרָן, כִּי אֲרָמִית הִיא, וְהַגַּל הַזֶּה עֵד, וְאֵינֶנּוּ לָשׁוֹן לְאִישׁ אֶחָד לְבַד אֲבָל הוּא לְשׁוֹן כְּנַעַן, וְרַבִּים בְּמִצְרַיִם יוֹדְעִים אוֹתוֹ כִּי קָרוֹב הוּא, וְאַף כִּי הַמּוֹשֵׁל, שֶׁדֶּרֶךְ הַמְּלָכִים וְהַמּוֹשְׁלִים לָדַעַת הַלְּשׁוֹנוֹת, וּכְמוֹ שֶׁתִּרְאֶה בִּנְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁאָמַר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (דניאל ב ג) "חֲלוֹם חָלָמְתִּי וַתִּפָּעֶם רוּחִי לָדַעַת אֶת הַחֲלוֹם", בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ שָׁם חַרְטֻמִּים וְאַשָּׁפִים וּמְכַשְּׁפִים וְכַשְׂדִּים מִלְּשׁוֹנוֹת רַבִּים וּמִיִּשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם יָבִינוּ אוֹתוֹ, וְהֵם עָנוּ לוֹ בַּאֲרָמִית "וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית", כִּי הֵם הָיוּ הַקְּרוֹבִים אֵלָיו הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת, וְלָהֶם הָיָה הָרְשׁוּת לְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ. וְעוֹד כִּי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף מִשָּׁם לְמִצְרַיִם יָבֹאוּ רַבִּים. וְיוֹתֵר הָיָה לָהֶם רְאָיָה בְּהַזְכִּירוֹ שְׁמוֹ וְעִנְיַן הַמְּכִירָה, "אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה". וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי יֹאמַר, וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רוֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִן כִּי אֲנִי הַמּוֹשֵׁל וְהָאָדוֹן לְכָל מִצְרַיִם, הַמַּגִּיד לָכֶם מִפִּי כִּי אֲנִי אֲחִיכֶם, וּמְצַוֶּה לְהוֹרִיד אָבִי אֵלַי לְכַלְכְּלוֹ, אִם כֵּן תַּגִּידוּ לְאָבִי אֶת כָּל הַכָּבוֹד וְאֵת כָּל אֲשֶׁר רְאִיתֶם בְּעֵינֵיכֶם, וּתְמַהֲרוּ לְהוֹרִידוֹ אֵלַי, כִּי הַדְּבָרִים אֱמֶת וְיֵשׁ בִּי כֹּחַ לְהַצִּילוֹ וּלְהַחֲיוֹתוֹ בָּרָעָב, וְהוּא כְּמוֹ כִּי פִי אֲנִי דִּבַּרְתִּי, וּבַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (מגילה ט"ז) אָמְרוּ, כְּפִי כֵּן לִבִּי:

טזוְטַעַם בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי הָיָה יוֹסֵף מַגִּיד לְבֵית פַּרְעֹה כִּי יֵשׁ לוֹ אַחִים נִכְבָּדִים בְּאֶרֶץ הָעִבְרִים, כִּי גֻּנֹּב גֻּנַּב מִשָּׁם, וְעַתָּה שָׁמְעוּ כִּי בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כַּאֲשֶׁר אָמַר:
וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו כִּי הָיָה הַדָּבָר לָהֶם לְחֶרְפָּה שֶׁיִּמְשֹׁל בָּהֶם אִישׁ נָכְרִי, עֶבֶד מִבֵּית הָאֲסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ, וְעַתָּה בְּבוֹא אֵלָיו אַחִים נִכְבָּדִים וְנוֹדַע כִּי הוּא הָגוּן לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי מְלָכִים, שָׂמְחוּ כֻּלָּם בַּדָּבָר:

יטוְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ אָמַר הַדָּבָר בְּצַוָּאָה לוֹ מִדַּעְתּוֹ מוּסַר יוֹסֵף, כִּי אֵינֶנּוּ שׁוֹלֵחַ יָד בְּהוֹן הַמֶּלֶךְ וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, עַל כֵּן חָשַׁב פַּרְעֹה אוּלַי לֹא יִרְצֶה לִשְׁלֹחַ לְאָבִיו דָּבָר, עַל כֵּן אָמַר לוֹ אֲנִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה זֹאת עַל כָּל פָּנִים:

כגוּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת כַּחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה, וּמַהוּ הַחֶשְׁבּוֹן, עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים וְגוֹ', לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ה:כ"ג). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן שֶׁיִּרְמֹז עַל הַחֶשְׁבּוֹן, אֲבָל יִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר כְּזֹאת הַמִּנְחָה, וִיהִי שִׁעוּרוֹ וּלְאָבִיו שָׁלַח זֹאת הַמִּנְחָה עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים וְגוֹ', וְהַכָּ"ף כְּאִלּוּ יְתֵרָה, רַק דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן לְדַבֵּר כֵּן, כְּמוֹ "וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ" (בראשית ל"ט:י"ט), אוֹ יֹאמַר וּלְאָבִיו שָׁלַח צֵידָה כַּצֵּידָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נָתַן לְאֶחָיו, וְלֹא לְהַשְׁווֹתָן, רַק כַּאֲשֶׁר נָתַן לָהֶם צֵידָה לַדֶּרֶךְ בְּלֶכְתָּם כֵּן שָׁלַח לְאָבִיו בָּר וְלֶחֶם וּמָזוֹן לַדֶּרֶךְ בְּבוֹאוֹ, וְהוּא הַנָּכוֹן. וְהִזְכִּיר חֲמוֹרִים וַאֲתֹנֹת, כִּי הַמַּשָּׂא וְנוֹשֵׂא הַמַּשָּׂא הַכֹּל שָׁלַח לוֹ, וְהַמִּנְהָג לִשְׁלֹחַ זְכָרִים וּנְקֵבוֹת כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו (בראשית ל"ב:ט"ז):

כדאַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ עִנְיַן רֹגֶז לְשׁוֹן רְתֵת וּתְנוּעָה, וְיֵאָמֵר בְּבֹאוֹ מִן הַפַּחַד עַל הָרֹב, "לֵב רַגָּז" (דברים כח סה), "וְרָגְזוּ וְחָלוּ" (שם ב כה), "וְתַחְתַּי אַרְגָּז" (חבקוק ג טז), "וּמֵימֶיךָ בְּרָגְזָה וּבִדְאָגָה תִּשְׁתֶּה" (יחזקאל יב יח), וְלָכֵן הַנָּכוֹן בְּעֵינַי בַּפָּסוּק הַזֶּה שֶׁאָמַר לָהֶם יוֹסֵף אַל תִּפְחֲדוּ בַּדֶּרֶךְ. וְהָעִנְיָן, כִּי בַּעֲבוּר נָשְׂאָם בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן וְטוּב מִצְרָיִם בִּימֵי הַבַּצָּרוֹת, יִפְחֲדוּ אוּלַי בַּדֶּרֶךְ בְּלֶכְתָּם יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם לִסְטִים, וְכָל שֶׁכֵּן בְּשׁוּבָם עִם כָּל רְכוּשָׁם, וְלֹא יְמַהֲרוּ לַדָּבָר. וְלָכֵן אָמַר לָהֶם שֶׁיֵּלְכוּ בִּזְרִיזוּת וִימַהֲרוּ לָבֹא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ"ה:ט') "מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי", וְאַל יִפְחֲדוּ כְּלָל בַּדֶּרֶךְ כִּי שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, שֶׁהוּא הַמּוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וְחַיֵּי כָּל הָאֲרָצוֹת הָהֵם בְּיָדוֹ וּמִמּוֹרָאוֹ יִירְאוּ הַכֹּל, וְיֵלְכוּ וְיָבֹאוּ לְשָׁלוֹם:

כווַיָּפָג לִבּוֹ נֶחְלַף לִבּוֹ וְהָלַךְ מִלְּהַאֲמִין, לֹא הָיָה לִבּוֹ פּוֹנֶה אֶל הַדְּבָרִים, לְשׁוֹן מְפִיגִין טַעְמָן לְשׁוֹן מִשְׁנָה (גמ' ביצה יד), וּכְמוֹ "מֵאֵין הֲפוּגוֹת" (איכה ג מט), "וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר" (ירמיהו מח יא) מְתֻרְגָּם "וְרֵיחֵהּ לָא פָג", לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ה:כ"ו). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, כִּי לְשׁוֹן פּוּגָה – שְׁבִיתָה וּבִטּוּל, כְּמוֹ "אַל תִּתְּנִי פוּגַת לָךְ" (איכה ב יח), וְכֵן "עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה מֵאֵין הֲפֻגוֹת" (שם ג מט), שֶׁנִּגְּרָה תָּמִיד מֵאֵין שְׁבִיתָה וְהֶפְסֵק, וְכֵן מְפִיגִין טַעְמָן – שֶׁמְּפַזְּרִין אוֹתוֹ וּמִתְבַּטֵּל, וְכֵן "עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה" (חבקוק א ד), תִּבָּטֵל וְתִפָּסֵק. וְגַם זֶה "וַיָּפָג לִבּוֹ, שֶׁנִּתְבַּטֵּל לִבּוֹ וּפָסְקָה נְשִׁימָתוֹ, כִּי פָּסְקָה תְּנוּעַת הַלֵּב וְהָיָה כְּמֵת. וְזֶה הָעִנְיָן יָדוּעַ בְּבוֹא הַשִּׂמְחָה פִּתְאוֹם, וְהֻזְכַּר בְּסִפְרֵי הָרְפוּאוֹת, כִּי לֹא יִסְבְּלוּ זֶה הַזְּקֵנִים וַחֲלוּשֵׁי הַכֹּחַ, שֶׁיִּתְעַלְּפוּ רַבִּים מֵהֶם בְּבוֹא לָהֶם שִׂמְחָה בְּפֶתַע פִּתְאוֹם, כִּי יִהְיֶה הַלֵּב נִרְחָב וְנִפְתָּח פִּתְאוֹם וְהַחֹם הַתּוֹלָדִי יוֹצֵא וּמִתְפַּזֵּר בְּחִיצוֹנֵי הַגּוּף וְיֵאָפֵס הַלֵּב בְּהִתְקָרְרוֹ, וְהִנֵּה נָפַל הַזָּקֵן כְּמֵת. וְאָמַר "כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם", לְהַגִּיד שֶׁעָמַד זְמַן גָּדוֹל מִן הַיּוֹם וְהוּא שׁוֹכֵב דּוּמָם בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא הֶאֱמִין לָהֶם, כִּי הַיָּדוּעַ בָּעִלּוּף הַזֶּה שֶׁיִּצְעֲקוּ לוֹ וְיַרְגִּילוּ אוֹתוֹ בַּשִּׂמְחָה הַהִיא עַד שֶׁתִּקָּבַע בּוֹ בְּנַחַת רוּחַ. וְזֶה טַעַם "וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת", כִּי הָיוּ צוֹעֲקִים בְּאָזְנָיו דִּבְרֵי יוֹסֵף וּמְבִיאִים לְפָנָיו הָעֲגָלוֹת, אָז שָׁבָה רוּחוֹ אֵלָיו וְחָזְרָה נְשִׁימָתוֹ וְחָיָה, וְזֶהוּ "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם". וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "וּשְׁרָת רוּחַ נְבוּאָה", בַּעֲבוּר שֶׁהַדָּבָר אֱמֶת הוֹסִיף זֶה וְדָרַשׁ כֵּן בְּמִלַּת רוּחַ, שֶׁלֹּא אָמַר "וַיְחִי יַעֲקֹב אֲבִיהֶם", וַעֲשָׂאוֹ מֵעִנְיַן "רוּחַ ה' אֱלֹהִים עָלַי" (ישעיהו סא א), "וְעַתָּה ה' אֱלֹהִים שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ" (שם מח טז), "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז יח):

כזוַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף יֵרָאֶה לִי עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט שֶׁלֹּא הֻגַּד לְיַעֲקֹב כָּל יָמָיו כִּי אֶחָיו מָכְרוּ אֶת יוֹסֵף, אֲבָל חָשַׁב כִּי הָיָה תּוֹעֶה בַּשָּׂדֶה וְהַמּוֹצְאִים אוֹתוֹ לְקָחוּהוּ וּמָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם, כִּי אֶחָיו לֹא רָצוּ לְהַגִּיד לוֹ חַטָּאתָם, אַף כִּי יָרְאוּ לְנַפְשָׁם פֶּן יִקְצֹף וִיקַלְּלֵם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי (להלן מט ג-ז), וְיוֹסֵף בְּמוּסָרוֹ הַטּוֹב לֹא רָצָה לְהַגִּיד לוֹ. וּלְכָךְ נֶאֱמַר "וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר" וְגוֹ', וְאִלּוּ יָדַע יַעֲקֹב בָּעִנְיָן הַזֶּה הָיָה רָאוּי לָהֶם שֶׁיְּחַלּוּ פְּנֵי אֲבִיהֶם בְּמוֹתוֹ לְצַוּוֹת אֶת יוֹסֵף מִפִּיו, כִּי יִשָּׂא פָּנָיו וְלֹא יַמְרֶה אֶת דְּבָרוֹ, וְלֹא הָיוּ בְּסַכָּנָה וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִבְדּוֹת מִלִּבָּם דְּבָרִים: