בוְטַעַם צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי – כִּי אַחֲרֵי שֶׁאָמַר ״לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ״, צִוָּה לְהַשְׁלִים תּוֹרַת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיַּעֲשׂוּ כֵן בָּאָרֶץ, כִּי בַּמִּדְבָּר לֹא הִקְרִיבוּ הַמּוּסָפִים כְּמוֹ שֶׁהִזְכַּרְתִּי בְּסֵדֶר ״אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים״ (ויקרא כ״ג ב'), וְכֵן לֹא נִתְחַיְּבוּ בַּנְּסָכִים בַּמִּדְבָּר כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּסֵדֶר ״שְׁלַח לְךָ״ (רמב״ן על במדבר ט״ו:ב'). וְעַכְשָׁיו חִיֵּב בָּאֵי הָאָרֶץ לַעֲשׂוֹת שָׁם הַכֹּל - הַתְּמִידִין וְהַמּוּסָפִין וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ כָּאן "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ", כְּבָר הִזְכִּירוֹ בְּפָרָשַׁת הַנְּסָכִים (שם) וְרָמַז אֵלָיו בַּפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה בַּמּוֹעֲדוֹת (ויקרא כ״ג י'). וְהֵחֵל כָּאן מִן הַתָּמִיד, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּזְכַּר בְּפָרָשַׁת ״וְאַתָּה תְּצַוֶּה״ (שמות כ״ט ל״ח), הֶחְזִירוֹ לִהְיוֹת הַכֹּל סָדוּר בְּפָרָשָׁה אַחַת. וְרַשִׁ״י כָּתַב (רש״י על במדבר כ״ח:ד'): הִיא הָיְתָה אַזְהָרָה לִימֵי הַמִּלּוּאִים, וְכָאן צִוָּה לְדוֹרוֹת. וְאֵינוֹ נָכוֹן, כִּי שָׁם אָמַר "עוֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם". וְעַל פִּי הַמִּדְרָשׁ נִתְחַדְּשׁוּ כָּאן דְּבָרִים רַבִּים: ״אֶת קָרְבָּנִי״ - זֶה הַדָּם, ״לַחְמִי״ - אֵלּוּ אֵמוּרִין, ״לְאִשַּׁי״ - אֵלּוּ קְמָצִין וּלְבוֹנָה, ״רֵיחַ נִיחוֹחִי״ - אֵלּוּ בָּזִיכֵי לֶחֶם הַפָּנִים. ״תִּשְׁמְרוּ״ - שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִן הַשָּׁמוּר, ״תִּשְׁמְרוּ״ - שֶׁלֹּא יָבִיא אֶלָּא מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, ״תִּשְׁמְרוּ״ - שֶׁיִּהְיוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין עַל גַּבָּיו, ״תִּשְׁמְרוּ״ - נֶאֱמַר כָּאן שְׁמִירָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁמִירָה, מַה לְהַלָּן מְבַקְּרוֹ אַרְבָּעָה יָמִים קֹדֶם שְׁחִיטָתוֹ אַף כָּאן וְכוּ', וְכָל הַמִּדְרָשׁ כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת יִרְמֹז לָהֶם עוֹד וְיֹאמַר ״אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי״ - שֶׁל אִשַּׁי תִּשְׁמְרוּ וְתִזָּהֲרוּ שֶׁתַּקְרִיבוּהוּ לִי לִשְׁמִי בְּמוֹעֲדוֹ. וְאָמַרְתָּ לָהֶם עוֹד ״זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה'״ - שֶׁיִּהְיֶה הַקָּרְבָּן מִתְקָרֵב. אֵין בְּמוּסְפֵי הַשַּׁבָּת חַטָּאת כִּשְׁאָר כָּל הַמּוּסָפִין, מִפְּנֵי שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּת זוּגוֹ וְהַכֹּל שָׁלוֹם, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין. וְכֵן הִזְכִּיר: ״וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַה'״ (במדבר כ״ח:ט״ז) - שֶׁיַּעֲשׂוּ קָרְבַּן הַפֶּסַח לְהַזְהִיר עָלָיו עִם שְׁאָר קָרְבְּנוֹת חַג הַמַּצּוֹת, וְקִצֵּר בּוֹ לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ בִּלְבַד שֶׁכְּבָר בֵּאֵר אֶת דִּינוֹ כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו:
זוְנִסְכּוֹ יַיִן. בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ עַל הַמִּזְבֵּחַ יִתְנַסְּכוּ. נֶסֶךְ שֵׁכָר יַיִן הַמְשַׁכֵּר, פְּרָט לְיַיִן מִגִּתּוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ח:ז׳). וְאֵינוֹ נָכוֹן, שֶׁכְּבָר אָמְרוּ (ב״ב צז): יַיִן מִגִּתּוֹ לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר. וְהִנֵּה אֵינוֹ מִתְמַעֵט מִן הַכָּתוּב אֶלָּא מַעֲלָה מִדְּרַבָּנָן לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל שֵׁכָר – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּזוּג שֶׁהוּא פָּסוּל אֲפִילוּ בְּדִיעֲבַד. וְכָךְ הוּא נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי (פנחס כג לג), וְשָׁם אָמְרוּ: ״בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ״ - שֶׁיִּתְנַסְּכוּ בַּקֹּדֶשׁ וּבַקֹּדֶשׁ יִבָּלְעוּ. הִזְכִּיר הַכָּתוּב בַּתָּמִיד וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים שִׁעוּר הַסֹּלֶת בַּמִּנְחָה וְשִׁעוּר הַיַּיִן בַּנְּסָכִים, אֲבָל בְּשַׁבָּת וּבְחַג הַמַּצּוֹת וּבְשָׁבוּעוֹת וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת הִזְכִּיר שִׁעוּר הַמִּנְחָה וְלֹא הִזְכִּיר שִׁעוּר הַנְּסָכִים. וְהַטַּעַם בָּזֶה, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁצִּוָּה בְּפָרָשַׁת הַנְּסָכִים (לעיל טו) בְּשִׁעוּרֵי הַמִּנְחָה וְהַנְּסָכִים לְפַר וּלְאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת וּבַמּוֹעֲדִים (שם פסוק ג), מָצִינוּ מִנְחָה כְּפוּלָה לְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר (ויקרא כג יג), וּבְיוֹם הָעֲצֶרֶת שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים חָמֵץ (שם פסוק יז), וְכֵן בְּקָרְבַּן הַתּוֹדָה (שם ז יב יג), וְהֵם מִנְחָה. וְלָכֵן הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְפָרֵשׁ בְּכָל הַמּוֹעֲדוֹת שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה בָּהֶם הַמִּנְחָה כַּאֲשֶׁר נִשְׁתַּנֵּית בְּאֵלּוּ. אֲבָל הַנְּסָכִים לֹא נִשְׁתַּנּוּ לְעוֹלָם, לְפִיכָךְ הִזְכִּיר אוֹתָם בַּתְּחִלָּה בַּתָּמִיד וְלֹא הִזְכִּירָם אַחֲרֵי כֵן בְּשַׁבָּת, וְחָזַר וְהִזְכִּירָם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְהַזְכִּיר גַּם נִסְכֵּי הַפָּר וְהָאֵילִים, וְאַחַר כָּךְ לֹא הֻצְרַךְ לְהַזְכִּירָם כְּלָל. וְהִזְכִּיר בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל סֻכּוֹת שִׁעוּר הַמִּנְחָה (במדבר כ״ט:י״ד) וְלֹא הֻצְרַךְ עוֹד לְהַזְכִּיר בְּאוֹתוֹ הֶחָג אֶלָּא ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם בְּמִסְפָּרָם כְּמִשְׁפָּטָם״, כְּלוֹמַר כְּמִשְׁפָּטָם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן הַנִּזְכָּר:
כוְטַעַם שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר – לְכָל פַּר מֵהֶם, וְכֵן ״שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד״ (במדבר כ״ח:כ״ח) - לְכָל הָאֶחָד מֵהֶם. וְלַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד (במדבר כ״ח:כ״א) יְלַמֵּד עָלָיו בְּאָמְרוֹ עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן, וְעוֹד יְפָרֵשׁ לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים. וְכֵן זֶה לַפָּר הָאֶחָד - לִשְׁנֵי הַפָּרִים. אֲבָל פַּעַם יְקַצֵּר הַכָּתוּב בְּדָבָר הַמּוּבָן, כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר הָאֶחָד וְלֹא יִהְיֶה לַשֵּׁנִי כְּלוּם. וִיפָרֵשׁ בַּכְּבָשִׂים שֶׁהֵן מְרֻבִּין, וְכָל שֶׁכֵּן בַּפָּרִים. וּבְסֻכּוֹת שֶׁהַפָּרִים מְרֻבִּין, יְפָרֵשׁ בָּהֶן "לִשְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים" (במדבר כ״ט:י״ד):