א׳שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד יְהֹוָ֤ה ׀ לֹא־גָבַ֣הּ לִ֭בִּי וְלֹא־רָמ֣וּ עֵינַ֑י וְלֹֽא־הִלַּ֓כְתִּי ׀ בִּגְדֹל֖וֹת וּבְנִפְלָא֣וֹת מִמֶּֽנִּי׃
ה' לא גבה לבי וגו'. לא נהגתי שררה, לא עשיתי גדולות תענוגות בנינים ונטיעות כעין שעשה בני הנני עליך כמי שאין לו ידים ורגלים כגולם מוטל לנגדך (סא"א):
ב׳אִם־לֹ֤א שִׁוִּ֨יתִי ׀ וְדוֹמַ֗מְתִּי נַ֫פְשִׁ֥י כְּ֭גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ כַּגָּמֻ֖ל עָלַ֣י נַפְשִֽׁי׃
שויתי ודוממתי. עליך נפשי כגמול שהוא נתון עלי אמו, גמול יונק שדים:
כגמול עלי נפשי. נפשי בקרבי לנגדך כיונק שדי אמו:
ג׳יַחֵ֣ל יִ֭שְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָ֑ה מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ {פ}